חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הע"ז 33876-07-13.08 דצמבר 2014

: | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
33876-07-13
8.12.2014
בפני השופטת:
מיכל לויט

- נגד -
המבקשים (הנאשמים):
1. אורן שולץ
2. מאיה שולץ

עו"ד אורי קינן
המשיבה (המאשימה):
מדינת ישראל – משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי גבול
עו"ד יבגני רובין
החלטה

 

 

1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירה של העבדת עובד זר שלא כדין, מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי בהתאם לחוק, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1)(2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

 

2.לאחר הגשת תשובה לכתב האישום הגישו הנאשמים בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לפקודת סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 – היא הבקשה שבפני.

 

3.במסגרת הבקשה עתרו הנאשמים להורות למאשימה להעביר לידיהם רשימת תיקים בהם נחקרו אחרים בגין עבירת העבדת עובד זר והעבדת עובד זר מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי.

 

באופן מדוייק, עתרו הנאשמים להורות למאשימה להעביר לעיונם העתקים של כתבי אישום שהוגשו בחמש השנים האחרונות כנגד שני בני הזוג (ולא אחד מהם) בבית בו נמצא/ה העובד/ת הזר/ה; מידע סטטיסטי בדבר מספר כתבי האישום וקנסות מנהליים שהוטלו בגין עבירות של העסקת עובדים זרים במשק בית בין השנים 2009-2014, תוך פירוט מועד ביצוע העבירה ומועד נקיטת הליך האכיפה (הגשת כתב אישום/הטלת קנס מנהלי); מידע סטטיסטי בדבר מקרים בהם הרשות לא נקטה בהליך פלילי אלא הסתפקה בהליך מנהלי בלבד הכולל הטלת קנס, תוך ציון משך תקופת ההעסקה של העובד/ת הזר/ה, בין השנים 2009-2014.

 

הנאשמים טענו כי החומר המבוקש נדרש להם לשם ביסוס טענת הגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית. לטענתם, במקרים רבים אחרים, לרבות בשני תיקים שפורסמו בערוצי התקשורת (בעניין הגב' נילי פריאל ובעניין הגב' ויינשטיין), על אף קיומה של מערכת נסיבות דומה, נהגה המאשימה מדיניות שונה מזו שננקטה בעניין דנן ובחרה לא להגיש כתב אישום נגד שני בני הזוג אלא כנגד בת הזוג בלבד.

 

לטענתם, החומר המבוקש אינו מצוי ברשותם, אלא אך ורק במאגרי הרשות ובחזקתה בלבד ואין הם יכולים להשיג את המידע המבוקש במאמץ סביר, ללא סיוע המאשימה.

 

כמו כן, לטענתם, ראוי לאפשר להם לעיין בהחלטות רלוונטיות של התביעה, שאם לא כן, ספק אם יוכלו לבסס טענה בדבר אכיפה בררנית.

 

הנאשמים הפנו להחלטת בית הדין הארצי בעניין ע"פ 29798-10-11 מדינת ישראל נ' מרים יהודית עמית ונילי פריאל (22.4.13) ולהחלטות נוספות בהן הורה בית המשפט למאשימה להעביר לידי נאשמים מידע לצורך ביסוס טענת אכיפה בררנית (עניין ע"ח 2993-09-12 יצחק נאוי נ' מדינת ישראל ועניין ע"ח 31996-03-14 אלמקיים נ' מדינת ישראל (20.3.14)).

 

הנאשמים טענו בנוסף כי הכללים לגבי היקף הגילוי במסגרת הליך פלילי ובמסגרת הליך לפי חוק חופש המידע דומים והפנו לפסיקה בדבר יחסי הגומלין בין בקשות לעיון בשני המסלולים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>