- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מדינת ישראל נ' שולץ ואח'
|
הע"ז בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
33876-07-13
30.4.2017 |
|
בפני השופטת הבכירה: מיכל לויט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המאשימה: מדינת ישראל עו"ד ישראל שניידרמן |
הנאשמים: 1. אורן שולץ 2. מאיה שולץ עו"ד אורי קינן |
| החלטה | |
1.כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירה של העבדת עובד זר שלא כדין, מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי בהתאם לחוק, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1)(2) ו- 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").
2.לאחר הגשת תשובה לכתב האישום הגישו הנאשמים בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לפקודת סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982.
ביום 8.12.14 נתנה החלטה, בה התקבלה הבקשה בחלקה.
3.במסגרת הליך ערר שהגישה המדינה בביה"ד הארצי (עפ"א 26196-01-15), הושגה הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה הנאשמים יחזרו בהם מבקשתם לפי סעיף 74 לחסד"פ לגילוי חומר חקירה, וכי יוכלו להגיש בקשתם בעניין חומר החקירה במסגרת סעיף 108 לחסד"פ.
4.בהתאם לאמור, התקיים דיון לפני ובמסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים לעניין הבקשה החילופית שהוגשה מטעם הנאשמים לפי סעיף 108 לחסד"פ, בקשה מנומקת בכתב, שאף לה התנגדה המאשימה בתגובה מפורטת שהוגשה מטעמה בכתב.
5.במעמד הדיון הוסיף ב"כ הנאשמים התייחסות באשר לתגובת המאשימה לבקשה לפי סעיף 108, ולטענתו, סעיף 108 הוא "אחיו התאום" של סעיף 74, אלא שבסעיף זה עסקינן בחומרים שלא אמורים להימצא בשלב הגשת כתב האישום בידי המאשימה, אולם יכולים להחשב ככאלה ואז בית הדין יוכל לבדוק האם יש מקום להעביר אותם להגנה כחלק מזכותו הטבעית של הנאשם בהליך פלילי ומתוך ידיעה באיזה קו הגנה נוקטים הנאשמים. במקרה זה, בית הדין יודע מראש מהי הטענה המקדמית של הנאשמים אותה הם רוצים לבסס, קרי אכיפה בררנית. לטענתו, הנאשמים הצליחו להראות לבית הדין ולעמוד בנטל ראייה מקדמית מינימלית כי יש להם על מה לסמוך.
עוד הוסיף כי המאשימה חוזרת על טיעוניה לעניין הגנה מן הצדק אבל זוהי "רתימת העגלה לפני הסוסים". לפני שבאה המאשימה לשכנע את בית הדין אם יש להעניק הגנה מן הצדק או אין, צריכה המאשימה להתמודד עם השאלה הבסיסית, מדוע לא יועברו החומרים הרלבנטיים, כדי שהנאשמים יוכלו לערוך בהם שימוש לביסוס הטענה.
6.ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי הנתונים הסטטיסטיים היבשים אין בהם להצדיק את טענת הנאשמים על אכיפה בררנית ומכל מקום, טענות הנאשמים אינן יכולות להישמע אחרי הוצאת ההנחיות ב- 1/12, בהן מפורט באילו מקרים מגישים כתבי האישום וכמובן על בסיס נסיבות כל מקרה והראיות שנמצאות בידי התביעה כנגד שני בני הזוג, או אחד מהם. הגשת כתב אישום נתונה לשיקול דעת התביעה בכפוף להנחיות הפנימיות שפורסמו והם נחלת הכלל. לדבריו, במהלך 2012 הוגשו מאות כתבי אישום נגד שני בני הזוג, חלף הטלת הקנס המנהלי.
הכרעה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
