הע"ז 28610-08-11

1.בגזר דין מיום 8.9.15 בוטלה הרשעתו של המבקש והתקבלה המלצת שירות המבחן למבוגרים, לפיה המבקש יבצע תוכנית של"צ בהיקף של 120 שעות, במסגרת זק"א חילוץ והצלה בפתח תקווה.

2.בחלוף כתשעה חודשים מגזר הדין, ביום 16.8.16, הודיע שירות המבחן למבוגרים שלמרות שהמבקש חתם על טופס התחייבות לביצוע הצו עוד בחודש נובמבר 2015, הוא לא התחיל בביצוע הצו. עוד צוין כי נעשו מספר ניסיונות להשיג את המבקש טלפונית ואף נשלח מכתב לביתו, אך המבקש לא השיב לפניות ולא יצר קשר מיוזמתו.

לאור זאת, הודיע שירות המבחן כי הוא סבור שהמבקש אינו מתאים בעיתוי הנוכחי לבצע עונש של של"צ אשר דורש אחריות ויכולת התמדה ופנה בבקשה לבטל את צו השל"צ ולהטיל על המבקש עונש חלופי.

3.הצדדים התייצבו לדיון בבקשה.

לטענת המדינה, יש להרשיע את המבקש ולקבל את המלצת שירות המבחן, כיוון שמלכתחילה המדינה התנגדה לביטול ההרשעה. כמו כן, המבקש נקט בשיהוי בלתי מוסבר, כאשר בין החתימה על טופס ההתחייבות ובין פתיחת ההליכים בבית הדין הרבני (באפריל 2016) חלפה כחצי שנה. עוד הוסיפה המדינה וציינה כי בנסיבות בהן הבקשה המקורית לביטול ההרשעה התקבלה, היה על המבקש להזדרז ולבצע את העונש שהוטל עליו ולא להמתין חודשים ארוכים. לחילופין ביקשה המדינה, כי אם עמדתה לא תתקבל, יוגדל מספר השעות שיוטלו על המבקש, כדי להבטיח את ההפנמה של חומרת המעשים שהמבקש נמצא אחראי להם.

לטענת המבקש, סמוך לאחר החתימה על טופס ההתחייבות, פרץ בינו ובין אשתו משבר משפחתי, לאחר כארבעים שנות נישואים, וזה הסלים ועבר לפסים משפטיים. המבקש היה שקוע במאבק המשפטי. עקב הסכסוך עם אשתו שהמשיכה להתגורר בכתובת המגורים של המבש במההלך כל התקופה לא הועברו לו דברי דואר שהיו ממוענים אליו. עם זאת, התקבלו פקסים במשרדו, שבו בתו עובדת. המבקש הודה ששירות המבחן אינו אמור לנסות לאתר אותו מעבר לניסיונות שביצע, אך טען שאם היתה נעשית פניה לב"כ המבקש, זה היה יוצר קשר מיידי איתו. התבקשה התחשבות בנסיבות האישיות המיוחדות ובדיון שהתקיים במעמד הצדדים המבקש הוסיף את הסכמתו להגדלת מספר השעות שיוטל עליו במסגרת הצו וכן הודיע שזק"א עדיין מעוניינת שיבצע אצלם את הצו (אישור מתאים הוגש לאחר הדיון).

4.המבקש הוא זה שעתר לביטול ההרשעה, היה מיוצג לכל אורך ההליך וחזקה שהיה מודע למשמעות אי שיתוף הפעולה עם שירות המבחן. העובדה שבמשך חודשים ארוכים מאז שחתם על טופס ההתחייבות לא פעל לביצוע הצו ואף לא פנה לשירות המבחן ועדכן בדבר ענייניו האישיים, שוקלת לחובתו ולא בכדי שירות המבחן הודיע כי לדעתו, המבקש "אינו מתאים לבצע עונש של"צ אשר דורש אחריות ויכולת התמדה".

במצב דברים רגיל, די היה בכך על מנת לקבל את עמדת המדינה, להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו עונש אחר.

5.מאידך גיסא, לא השתנו נסיבות העבירה בה הורשע המבקש: העסקת עובד זר ללא היתר כדין, לתקופה של חודשים ספוריים, כאשר בין הביקורת שבה העובד נמצא עובד ללא היתר ובין הביקורת השניה בה העובד עבד עם היתר כדין, חלפו רק כארבעה חודשים. כאמור בהחלטה מיום 7.6.15, אין מדובר בהפרה מתמשכת של הוראות הדין ובנסיבות אלה אין הלימה בין ההכתמה בהרשעה פלילית ובין המעשה עצמו (ר' גם בגזר דין מיום 8.9.15).