הע"ז 2828-09 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' א.נ.מ.נ בניה והנדסה בע"מ ואח'

עובדים זרים תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") והנאשם 2 (להלן: "הנאשם") באחריות נושא משרה.

2.ביום 10.7.12 נכנס לתוקף תיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בדבר "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". מבין מטרות הענישה השונות, תיקון 113 נותן עדיפות לעקרון ההלימות – הוא עקרון הגמול: על פי עקרון זה העונש הראוי לעבריין נגזר ממידת אשמו ומחומרת מעשיו (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד – מדינת ישראל, ניתן ביום 5.8.13).

3.במנגנון גזירת העונש לפי סעיף 113 קיימים שלושה שלבים:

בשלב הראשון יש לקבוע האם העבירות מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים.

בשלב השני על בית הדין לקבוע את מתחם הענישה בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה.

בשלב השלישי על בית הדין לגזור את העונש בתוך אותו המתחם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה.

4.שלב ראשון – אירוע אחד או כמה אירועים –

סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, בתיק ע.פ. 57160-01-14 מדינת ישראל – חדוות הורים, ניתן ביום 8.11.14, (להלן: "פסק-דין חדוות הורים"), וכך נאמר:

"לגבי השאלה מהו "אירוע אחד" קיימות מספר גישות. עיון בפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אשר דנה בהצעה לתיקון 113, מעלה כי הנושא נדון לעומקו אך לבסוף לא הוספה הגדרה ברורה למונח אירוע", וזו הושארה לבתי המשפט בהתאם לנסיבות כל מקרה.

(ע"פ 1605/13 פלוני – מדינת ישראל, מיום 27.8.14, להלן: "עניין פלוני").

.

.

.

בפסיקת בית המשפט העליון שניתנה בימים אלו (ע.פ. 4910/13 ג'אבר – מדינת ישראל, מיום 29.10.14) הסכימו שלושת השופטים כי יש להבחין בין "אירוע" לבין "מעשה", וכי "אירוע" הוא מונח רחב יותר אשר יכול לכלול מספר מעשים. לפי דעת הרוב (מפי השופטת דפנה ברק-ארז), כאירוע אחד תיחשבנה מספר עבירות שיש ביניהן "קשר הדוק", דוגמת סמיכות זמנים או היותן חלק מאותה תכנית עבריינית... 

במקרה שלפנינו, על אף שמדובר בששה עובדים, ועל אף שהמחוקק הדגיש בסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים כי העונש הנקוב בו (לפחות לגבי הסיטואציה של הימשכות העבירה) הינו "לעובד" – שוכנענו, לפי כל אחת מהגישות שפורטו לעיל, כי מדובר ב"אירוע אחד" שמוצדק לקבוע בגינו מתחם עונש כולל אחד.

כפי שעולה מהתיאור העובדתי לעיל, מדובר בעבירה של העסקת ששה עובדים ביום נתון באותו אתר; באמצעות אותה חברת כוח אדם; מבלי שהובאו נתונים כלשהם לגבי העסקת העובדים באופן שיכול לייחד העסקת מי מהם, דוגמת משך ההעסקה; ומבלי שנטען כי ביחס למי מהם נעברו עבירות נוספות.