הע"ז 2047-09 מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' בן מנחם

רקע כללי

1. הנאשם היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום נושא משרה בחברת "סהר תעשיות שלטים (1986) בע"מ" (להלן- החברה) אשר עסקה, בין היתר, בייצור שלטים, פרסום ועבודות גרפיקה. טרם הקראת כתב האישום, ולבקשת המאשימה, נמחקה החברה מכתב האישום.

2. בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 23.10.13, הורשע הנאשם, על-פי הודאתו בכך שבזמן שהיה מנהל החברה, ניכתה החברה משכרו של מר משה קנטי עובד החברה (להלן- העובד), תשלומים שוטפים שנועדו לקופת גמל אך לא העבירה אותם ליעדם במועד. זאת, בניגוד להוראות סעיפים 26, 25א (א) ו- 25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן – החוק).

    

   טיעונים לעונש

3. במסגרת הטיעונים לעונש, טען ב"כ המאשימה, כי בנסיבות העניין בהן החברה שהייתה בבעלות ובניהול הנאשם נכנסה להליכי פירוק וחדלה מלפעול, וכן לאור העובדה שהתשלומים שנוכו משכר העובד שולמו לבסוף אף כי באיחור, הרי שהמאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש של ביצוע של עבודות שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה – וזאת בכפוף לתסקיר קצין מבחן.

4. ב"כ המאשימה, הוסיף וציין כי במסגרת שיקוליו לקולא, הוא הביא בחשבון את המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע הנאשם בעקבות פירוק החברה, וכן כי אין לנאשם הרשעה בעבירה דומה.

5. הנאשם מצידו טען, כי משעה שהחברה נכנסה להליכי פירוק, הוא גרם לכך שכל העובדים יקבלו את המגיע להם וכן, כי כיום הוא מצוי בהליך של הסדר תשלומים לנושים של החברה. עוד טען הנאשם כי בעקבות פירוק החברה לא נותר לו רכוש וכי כיום הוא מנסה לבנות את עצמו מחדש.

    

   הכרעה

6. סמכותו של בית הדין שמצא כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו ליתן צו של שירות לתועלת הציבור, בנוסף לצו מבחן או בלעדיו וללא הרשעה, הוסדרה בסעיף 71א לחוק העונשין הקובע כדלקמן:

   "(א) בית המשפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום