הכרעת דין 18626-04-11, 9810-07-11, 2631/09, 28151-03-11, 25827-10-10, 23808-09-10,34427-07-10

זו תינתן רק לגבי שני התיקים שנותרו.

תיק הע"ז 23808-09-10

על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש ביום 28.11.11, במהלך ביקורת שערכו מפקח משרד התמ"ת ביום 23.11.06 באתר בניה בביתו של מר זאב מילנר ברחוב קריתי ברמת גן, נמצאו חמישה עובדים תושבי השטחים, שעבדו באתר ועסקו בעבודות קשירות הברזל לקירות המרתף. זאת, ללא היתר עבודה כדין. על פי תיאור המקרה של המפקח פורת (מא/1), שנערך ביום האירוע, לעובדים היו תעודות זהות מהשטחים, וכאמור לא היה להם היתר עבודה בישראל (לעניין זה ראו גם רשימת העובדים מא/2, ותעודת עובד הציבור מא/7). מר מילנר, שהעיד מטעם המאשימה, סיפר שבנה את ביתו בבנייה עצמית באמצעות מפקח, כשלעניין בניית השלד, היה לו הסכם עם הנאשמת 1 (ההסכם הוגש וסומן מא/6). מהחוזה ניתן ללמוד שהאחריות לעניין זהות העובדים ועצם העסקתם, לרבות העסקת עובדים זרים בעלי היתר בלבד, הוטלה על הנאשמת 1.

בעדותו בפנינו ציין המפקח פורת שהוא חקר את מר מילנר (החקירה הוגשה, מא/4) אך לא עלה בידו לזמן את הנאשמים לחקירה שכן אלה לא התייצבו, על אף שנשלח להם זימון כדין. יצויין כי הוגש לנו אישור מסירה של הזימון לחקירה (מא/5) שחזר בציון "לא נדרש", כשהנאשם 2 הודה בחקירתו שמדובר בכתובת של הוריו (עמ' 46 ש' 27), שרשומה היתה גם ככתובה של הנאשמת 1, וזו הכתובת שבו קיבלה הנאשמת 1 דואר.

הנאשמים מודים שסמוך לתקופה הרלוונטית לכתב האישום הם ביצעו עבודות באתר. עם זאת, לטענתם הם לא העסיקו ביום הביקורת את העובדים שנמצאו עובדים שם ללא היתר, ולמעשה לא העסיקו באותו היום עובדים בכלל. עוד לטענתם, העבודות אותם הם ביצעו היו עבודות מסוג שלד בלבד, המבוצעות עם קרשים וכלונסאות ובקומות העליונות בלבד, ולא מדובר בעבודות עם ברזל בקומת המרתף (שבהן עסקו העובדים ללא היתר על ידי הביקורת). הנאשמים הוסיפו, שקבלנים רבים ביצעו עבודות באתר. בהקשר זה, הם שמו את הדגש על כך שאין מחלוקת שבכניסה לאתר הוצב שלט עליו נאמר "מעיין שירותי הנדסה", וכן על כך שמתיאור המקרה של המפקח פורת עולה שבמהלך הביקורת הגיעה משאית עם סחורה שעליה היה רשום "ירון בניין בע"מ", שנהגה חיפש אדם בשם בסאם רמי. הנאשמים הוסיפו שהמאשימה התרשלה ולא ביצעה חקירה יסודית שכן הקבלנים האחרים לא נחקרו ולא זומנו לעדות.

לאחר בחינת מסכת הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין טענות ההגנה להידחות. הוכח בפני שנשלחו זימונים לחקירה עבור הנאשמים לכתובת הנכונה, ובכל זאת הנאשמים לא בחרו להתייצב לחקירה. עובדה זו מהווה ראיה כנגדם, והיה בה כשלעצמה כדי לחבל בחקירה. אם לא די בכך שהטענות לא הועלו בזמן אמת, ולכן לא איפשרו לחוקרים להתייחס אליהם ולזמן לפי הצורך לחקירה גורמים נוספים, הרי שטענות אלה לא הועלו אפילו אל בשלב ההקראה, והן באו לעולם רק בשלב שמיעת הראיות שבתיק, ומשכך משקלן אפסי. כך או כך, מחקירתו של המפקח פורת הובהר שהשלט "ירון בניין בע"מ" היה שלט פיקוח, להבדיל משלט של החברה המבצעת (עמ' 21 ש' 13) ולכן לא התעורר צורך לחקור בכיוון זה, ועדותו של מר מילנר חיזקה את עדותו של פורת בנקודה זו. אשר לטענת הנאשמים לפיהן העובדים שנתפסו עובדים במרתף לא עסקו בעבודות שלד, הרי שמר מילנר בחקירתו תיאר את העבודות שבוצעו במרתף כחלק מעבודות השלד. יתירה מזאת, הנאשמים טענו שכל העובדים שעבדו עבורם – ואין מחלוקת שהיו להם עובדים שעבדו באתר – היו ירושלמים בעלי היתר. חרף טענה זו, וחרף העובדה שהנאשם 2 אישר שהעסיק 3 או 4 עובדים (עמ' 32 ש' 20), דהיינו מספר כמעט תואם את מספר העובדים שנמצאו בביקורת על ידי המפקח, הרי שהנאשמים לא המציאו כראיה מסמכים או ראיות אחרות המאשרים שהעובדים שלהם היו בעלי היתר עבודה.

נוכח כל האמור, הריני להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. הנאשם 2, כבעל מניות ומנהל בחברה וכמי שהעיד על עצמו שנכח באתר לאורך תקופת ביצוע הפרויקט אחראי אף הוא באחריות נושא משרה, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק, ומשכך אף מורשע בעבירות שיוחסו לו..

תיק ת"פ 9810-07-11

כתב אישום זה עניינו בעובד אחד בלבד מהשטחים שנמצא ללא היתר במהלך עבודות שבוצעו בקוטז' שהיה בבניה ברחוב עינב בבית חשמונאי. גם במקרה הזה, הנאשמים מודים שביצעו בעבר עבודות בניה באתר. ברם, טענתם, העבודות הסתיימו טרם הביקורת נשוא כתב האישום, שהתקיימה ביום 14.12.06.

לאחר בחינת מסכת הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה שיש לזכות את הנאשמים מחמת הספק מהאישום בתיק זה, ואסביר. עד התביעה מר ניסים בנא, שהיה אחראי על ניהול הפרויקט, ובידו לכאורה כל המידע לגבי הנעשה בפרוייקט, לא הופיע לחקירה ביום ההוכחות, ובהסכמה הוגשה כראיה גם לאמיתות תוכנה העדות שנגבתה ממנה ביום 14.12.06 (עמ' 44 ש' 26, מא/20) וכך העיד מר בנא בזמן אמת, ביום הביקורת עצמו:

"קיבלנו ביצוע עבודה של בנייה עד מפתח של 92 בתים דו משפחתיים ביניהם הבתים ברחוב עינב 40, 41 וכו'... את העבודה אנחנו מוסרים לקבלני משנה ומספקים חומרים וכלים מהשכרה. בבית מס' 40 ברחוב עינב לא מתבצעת היום עבודה".

די לדעתי בעדות חד משמעית זו, שכאמור המאשימה אף לא ניסתה לחלוק עליה או להעמידה במבחן של חקירה נגדית, על מנת להוביל לכל הפחות לספק בקשר לעובדות שפורטו בכתב האישום. לכל זאת אוסיף שהמפקח מטעם המאשימה מר עזר שמש העיד שאכן מדובר בפרוייקט של מספר קוטג'ים שנבנו בו זמנית, וכשנשאל בחקירה הנגדית מה הביאו למסקנה שהנאשמים הם המעסיקים של העובד שעה שמספר רב של קבלנים היו מקושרים לאתרים השיב "אני לא הגעתי למסקנה הזאת... אני מניח שיש עוד חוקר שטיפל בתיק" (עמ' 34 ש' 3).

סוף דבר