הע"ז 11357-09-14 מדינת ישראל נ' אינגה אופנברג ואח'

בישיבת ההקראה, שהתקיימה בפניי ביום 26.05.15, הורשעה הנאשמת 1 בעבירות של העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו, בניגוד להוראות סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "החוק"); העסקת עובד זר ללא היתר לפי סעיף 2(א)(2)לחוק; והעדר ביטוח רפואי בניגוד לסעיף 2 (ב)(3) לחוק.

הנאשם 2 הורשע בעבירה של הפרת חובת פיקוח, עבירה בניגוד לסעיף 5 לחוק.

כל אחד מהצדדים טען בפניי לעונש.

ב"כ המאשימה טען כי בשנים האחרונות התגבשה מדיניות ברורה וחד משמעית בכל הנוגע להחמרת האכיפה כנגד מעסיקים של עובדים זרים בניגוד לחוק. במקרה זה מדובר בהעסקה ממושכת של עשרה חודשים, של עובד שהגיע לישראל כדין עם אשרת עבודה בענף הסיעודי, אך במשך כל תקופת העסקה הועסק על ידי הנאשמת 1 כעובד מטבח ולא כעובד בתחום הסיעודי.

ב"כ המאשימה הדגיש את העובדה שלפי הוראות החוק העונש בגין העסקה של עובד זר במסגרת העיסוק הוא גבוה מהעונש הקבוע בגין העסקת עובד זר במשק בית והקנס הפלילי המרבי בגין העסקה של עובד זר במסגרת העיסוק הוא 112,800 ₪. הנאשמת 1 העסיקה עובד זר במשך תקופה ממשוכת ולא הסדירה לו ביטוח רפואי.

ביחס לנאשם 2, טען כי במסגרת תפקידו היתה מוטלת חובה לפקח ולמנוע ביצוע עבירות של העסקה שלא כדין ושל העסקה ללא ביטוח על ידי הנאשמת 1 והוא לא מילא חובתו זו.

לאור האמור לעיל, טען כי בנסיבות מקרה דנן, מתחם הענישה הראוי הינו כדלקמן:

לגבי הנאשמת 1 -לגבי העסקה שלא כדין, מתחם הענישה הינו בין 20%-80% מהקנס הפלילי המרבי וביקש להטיל עליה של קנס בגובה 30% אחוז מהקנס המרבי; לגבי העסקה ללא ביטוח, טען כי מתחם הענישה הראוי הוא בין 6,000 ₪ ל-20,000 ₪ וביקש להטיל על הנאשמת קנס בסך 10,000 ₪.

לגבי הנאשם 2, טען כי מתחם הענישה בגין ההעסקה הוא בין 10% ל- 40% מהקנס המירבי שהוא לגבי נושא המשרה – 28,200 ₪ ואנו מבקשים מבית הדין להטיל עליו עונש של 5,000 ₪ וכן לגבי העסקה ללא ביטוח – שוב אנו סבורים כי מתחם הענישה הראוי בין 10% ל- 40% מהקנס המרבי וביקש להטיל עליו קנס בסך 5,000 ₪.

עוד ביקש ב"כ המאשימה כי הנאשמים יחתמו על כתב התחייבות לפי סעיף 72 לחוק העונשין להימנע מביצוע עבירות בהן הורשעו ולזאת למשך שלוש שנים ועל 100% של הקנס המרבי.