- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הע"ז 11079-09-13 מדינת ישראל נ' אילנה ואח'
|
הע"ז בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
11079-09-13
26.3.2015 |
|
בפני השופטת: רוית צדיק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המאשימה: מדינת ישראל עו"ד רינת איילון |
הנאשמים: 1. שרון אילנה 2. לאון שמעון ברקלי עו"ד זרי חזן ואח' |
| גזר דין | |
1.המדינה והנאשמים בתיק זה הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשמים חזרו בהם מכפירתם בעובדות כתב האישום והורשעו.
2. על יסוד האמור לעיל, ניתנה הכרעת דין לפיה לאור הודאת הנאשמים יורשעו הנאשמים בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום כמפורט להלן: העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי , עבירות על סעיפים 2(א)(1)(2) ו- 2(2) (3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א- 1991. (להלן- החוק).
טיעוני המאשימה-
3. בהתייחס להעסקת עובד זר בכלל ובמשק בית בפרט נקבע במספר רב של פסקי דין כי הדבר מהווה מכת מדינה. העסקת עובד זר פוגעת בכלכלה הישראלית ובעובד הישראלי.
4. המדינה מעניקה היתרים בתחומים ספציפיים (תעשיה, בניה חקלאות וסיעוד) נוכח המחסור בעובדים בענפים אלה במשק. כמו כן באשרות סיעוד לא קיימת מכסה מוגבלת של היתרים ואדם הנזקק לעובד סיעודי מקבל היתר. אולם שעה שעובד שהגיע לעבוד בתחום הסיעוד מועסק בעבודות משק בית, עבודות לגביהן לא ניתן היתר העסקה, נוצר מצב של הגדלת מצבת העובדים הלא חוקיים. נטען כי העובד הזר מעדיף לעבוד בעבודות קלות כמו משק בית חלף התפקיד המקורי בגינו ניתנה האשרה , בעוד האדם הסיעודי אשר ננטש, זכאי לקבל עובד סעודי אחר. מצב דברים זה נוגד את תכלית חוק עובדים זרים ואת הרציונל העומד בבסיס מתן היתר לענף הסיעוד.
5. בנוסף, עבודות משק בית ניתנות לביצוע על ידי כל אחד ואין צורך בהשכלה מיוחדת. לפיכך, כאשר מעסיקים עובדים זרים בעבודות משק בית פוחת הביקוש לעובדים ישראלים.
6. אשר לנסיבות הספציפיות של העבירה, מדובר בעובדת שנכנסה לישראל באשרת עבודה של עבודות סיעוד אולם, עבדה אצל הנאשמים בעבודות משק בית. העובדת עבדה תקופה ארוכה של ארבע שנים , אחת לשבוע. במהלך כל תקופת עבודתה העובדת עבדה ללא אשרת עבודה וללא אשרת שהייה בישראל.
7. מתחם הענישה לגבי עבירה על סעיף 2(א)(1)(2) לחוק (העסקת עובד זר שלא כדין) צריך להיקבע בין 25 % לבין 70% מהקנס המרבי. לגבי עבירה על סעיף לחוק ו- 2(2) (3) (העסקה ללא ביטוח רפואי) מתחם הענישה צריך להיות בין 5,000 ₪ ל- 20,000 ₪.
הקנס העונשי המרבי הקבוע בחוק , מאחר והעבירה נעברה שלא במסגרת עיסוקם של הנאשמים עומד על 58,400 ₪ לכל אחת מהעבירות. הקנס המנהלי ביחס לשתי העבירות במועדי ביצוע העבירה הינו 5,000 ₪ כאשר תיקון 15 החל רק על העבירה של העסקה שלא כדין , קובע כי כפל הקנס המנהלי עומד על 10,000 ₪.
8. מבוקש כי בית הדין ישית קנס של 35,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין ו- 10,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי , כאשר הקנס המבוקש מתייחס לשני הנאשמים יחד.
טיעוני הנאשמים-
9. הנאשמים חזרו מכפירתם, הודו והורשעו בעבירה שנעברה לפני למעלה משנתיים. מדובר בזוג נורמטיבי אשר עלה ארצה בשנת 2007 ולו שני ילדים קטנים. הבעל עוסק בתווך דירות והאישה הינה סטודנטית לרפואה וזוהי הפעם הראשונה בה עברו על החוק. עוד נטען כי משהנאשמת איננה עובדת מצבם הכלכלי של הנאשמים מורכב ,ויש גם לתן את הדעת לעובדה זו עת באים לקבוע את עונשם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
