הסרת איסור פרסום על שמו של חשוד בעבירות מכס

הבקשה

1.                  בפני בקשה להורות על צו חלקי לאיסור פרסום הנוגע להליכי החקירה והמעצר שנוקטת המשיבה כלפי המבקשים.

2.                  ביום 24.3.09 שוחרר המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") בתנאים לאחר שנעצר על ידי המשיבה בחשד לביצועה של עבירה על סעיף 21 לפקודת המכס (נוסח חדש). מתוך עיון בבקשה למעצר ולשחרור בערובה עולה כי המשיבה מנהלת חקירה כנגד המבקשת מס' 2 (להלן: "החברה") בחשד שבעת שיבאה בשר כבש קפוא מאוסטרליה הגישה לשלטונות המכס חשבונות ספק כוזבים ומונמכים על מנת להתחמק מתשלומי המכס בסך של 4 מיליון ש"ח. עוד נטען בבקשה כי נתפסו מסמכים המחזקים את החשדות וקבצי מחשב אותם יש לבדוק. באשר לחקירת המבקש נכתב כי הוא מכחיש את העבירות המיוחסות לו אך אינו מספק, כך טענת המשיבה, הסברים מניחים את הדעת לממצאים שהוצגו בפניו.

3.                  במסגרת הדיון בבבקשה למעעצר ולשחרור בתנאים  (מ/ 8470/09) נתבקש על ידי המבקשים כי ייאסר פרסום פרטים המזהים את המבקש, החברה, את הטובין המיובאים ואת ארץ המקור. מאחר והדיון התקיים במהלך תורנות ניתן על ידי צו ארעי לאיסור הפרסום החלקי ונקבע שככל שהמבקשים יהיו מעוניינים בהארכת תוקף הצו מעבר לתקופה שנקבעה יגישו בקשה מפורטת למתן צו איסור פרסום אשר תידון בנפרד. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

4.                  בבקשה טוענים המבקשים כי אין להתיר את פרסום הפרטים הנזכרים לעיל נוכח הנזק הצפוי לחברה, אם יתפרסם דבר קיום החקירה נגדה.

הטענות

5.                  טענות המבקשים נשענות על מספר נדבכים:

א.      אין עניין ציבורי בפרסום - לטענת המבקשים במקרה זה, שלא כמו במקרים אחרים, האינטרס הציבורי בפרסום למעשה אינו קיים. הם משווים בין העבירות והמעשים נשוא הליך זה לבין מקרים שבהם יש חשיבות לפרסום לצרך הרתעת הרבים מפני החשוד.  פרסום העבירות בהן מדובר לא יסייע לחקירה, אין מסוכנות במבקשים.

ב.       הנזק שיגרם למבקשים - ככל שיעשה פרסום, כך הטענה ייגרם לחברה וכפועל יוצא מכך למבקש, נזק בלתי הפיך. בהקשר זה מוסבר כי המבקשת היא חברה אשר שמה הולך לפניה בתחום יבוא הבשר ובפרט בתחום יבוא בשר הכבש, היא מעסיקה 300 עובדים ונזקקת לאשראי בנקאי בהיקף של 37 מיליון ש"ח ולאשראי מספקיה בהיקף של כ- 30 מיליון ש"ח. המבקשים מעריכים כי ככל שדבר קיום החקירה כנגדם יתברר ייפגע באופן הרסני אמון הבנקים והספקים בחברה, החברה תהיה צפויה לדרישות לפרעון מיידי של חובותיה והיא עלולה להתמוטט בשל כך. המבקשים לומדים לעניין זה מדירוג האשראי שניתן כעת לחברה על ידי חברת D&B ומעריכים את הנזק הצפוי בהשוואה לנזק שנגרם בעת שהתברר בעבר כי אחד מלקוחות החברה, חברת קלאב מרקט, נקלעה לקשיים. הם צופים כי הפרסום יביא לירידת דירוג האשראי ובשל כך להקטנת המסגרות מהבנקים ומהספקים.

ג.        עוצמת החשדות - המבקשים טוענים כי אין ממש בחשדות כלפיהם. הם מסבירים כי מדובר בחשדות ממוחזרים, אשר מציגים תמונה חסרת הגיון לפיה הם רוכשים את המוצרים במחיר הנמוך מהמחיר שבו הם נמכרים בישראל. ההסבר שניתן הוא שהמסמכים עליהם נסמכת הבקשה למעצר ולשחרור הם מסמכים מסוג export declaration, שבמהותם מוצהר בהם על המחיר הגבוה מהמחיר המופיע במסמכי היבוא - הוא מחיר הטובין ללא הנחות - וזאת בהתאם להנחיות של רשות המכס האוסטרלית בעוד שהמסמך הרלוונטי לערך הטובין לצרכי מכס כולל את המחיר הנכון.

6.                  המשיבה הודיעה עוד במעמד הדיון בבקשה להורות על מעצר ושחרור כי היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט והפנתה להחלטתו של בית המשפט העליון בבש"פ 5759/04  גבריאל תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (6) 658 (2004) (להלן: "תורג'מן").

7.                  משהוגשה הבקשה המפורטת שבפני לא הסתפקה המשיבה בהפנייה להחלטה בעניין תורג'מן והגישה תגובה מפורטת ובה טענה בין היתר כי נוכח חשיבותו של עקרון פומביות הדיון אין מקום לקבל את הבקשה. בין היתר נטען כי:

א.      יש אינטרס ציבורי בפרסום נוכח מהות העבירות: עבירות מס חמורות, שבוצעו לאורך תקופה ממושכת בסכומים של מיליוני שקלים.

ב.       הצו החלקי שהמבקשים מסכימים לנתינתו מעורר חשש מהכתמתו של ציבור שלם ומעמיד את כלל יבואני הבשר תחת עננה כבדה של ביצוע עבירות מס.

ג.        לא הוכח כי יגרם למבקשים נזק חמור וככל שהוא מתייחס לספקיהם של המבקשים ולבנקים דבר מעורבותם של המבקשים בהליך זה יוודע שכן אלו יחקרו. עוד נטען כי לא הונחה תשתית מספקת לנזק המיוחד שיגרם למבקשים ולא הונחו טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מעקרון פומביות הדיון אלא השערות וחששות בלבד.

8.                  נוכח חשיבות הדברים ובכדי שניתן יהיה ללמוד על עוצמת החשד הסביר הנטען מצאתי לנכון לזמן את הצדדים לדיון בעל פה. בדיון שהתקיים ביום 12.5.09 טענו הצדדים את טענותיהם והגישו מסמכים שונים: המשיבה הגישה את חומר החקירה לעיון בית המשפט בלבד והמבקשים הגישו מסמכים מהבנק וממשרד הבטחון. עוד הוגשו מסמכים מהספק באוסטרליה אשר המבקשים ביקשו כי יהיו חסויים מעיניה של המאשימה.

9.                  נוכח ההערות שנשמעו במהלך הדיון אופשר למבקשים להגיש מסמכים נוספים (מאזן החברה ואסמכתאות לעניין הגשת מסמכים סודיים מטעם חשוד) ואופשר למשיבה להגיב.

10.              בפועל הגישו המבקשים מסמכים החורגים מגדר ההחלטה  ובנוסף למאזן הוגשה חוות דעת של פרופ' עלי קרייזברג העוסק בהערכת שווי כלכלית של חברות המנתחת את המאזן ואת השלכות הפרסום ככל שתהיינה על החברה.  המשיבה בתגובתה הנוספת התנגדה לצירוף חוות הדעת שלא כדין והוסיפה התייחסות למסמכים האחרים שהוגשו.