הסכם בין ועדה מקומית לחברת בניה על ויתור זכות ערר לוועדה המחוזית תמורת סכום כספי- בלתי חוקי ובטל מעיקרו

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה :

1.         הערעור והערעור שכנגד הם על פסק דין של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט ערן נוה) שניתן ביום 9/03/09 בת"א 209/06, לפיו נקבע כי יש לראות את החוזה שנכרת בין הצדדים כחוזה בלתי חוקי, וכי כתוצאה מביטולו של החוזה מיסודו, חויבו עיריית נהריה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נהריה (להלן: הוועדה המקומית ) להשיב לבנייה במושבים בע"מ סכום של 100,000 ש"ח בתוספת 15% שכר טרחת עורך-דין, בתוספת מע"מ, אגרה ראשונה והוצאות המשפט, במיוחד לאור התייצבות עד מחו"ל בסך של 7,000 ש"ח, נכון למועד מתן פסק הדין (9/3/09).

הנסיבות העובדתיות :

2.         בשנת 1996 יזמה חב' מ.מ. הנדסה בע"מ (להלן: ממ הנדסה ) תוכנית מתאר נקודתית להגדלת זכויות בנייה במקרקעין שהיו בבעלותה, בתחום השיפוט של עיריית נהריה (להלן: העירייה ) והוועדה המקומית (להלן יכונו השתיים יחד: המערערות ).

            אישור תוכנית כזו על פי חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה ) הוא לוועדה המחוזית, וזאת לאחר שהתוכנית מוגשת לוועדה המקומית אשר מעבירה את התוכנית לוועדה המחוזית בצירוף המלצתה.

במקרה דנן, החליטה הוועדה המקומית שלא להמליץ על אישור התוכנית, בהיותה שינוי מהותי מתוכנית המתאר ג/במ/103 שאושרה מספר חודשים קודם לכן, וזאת בעיקר בשל צמצום היקף השטחים שהתוכנית של ממ הנדסה ייעדה לצרכי ציבור.

למרות עמדת הוועדה המקומית החליטה הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית. בנסיבות אלה הודיעה הוועדה המקומית על כוונתה לערור על ההחלטה, בהתאם לסעיף 110 לחוק התכנון והבנייה.

3.         בעקבות הודעת הוועדה המקומית, באה ממ הנדסה בדברים עם הוועדה המקומית, בניסיון למנוע את הגשת הערעור. השתיים ניהלו מו"מ וביום  14/4/97 נחתם בינן הסכם פשרה על פיו הוועדה המקומית, כצד לחוזה, ויתרה על הגשת הערר, וזאת כנגד תשלום סכום של 200,000$ על ידי ממ הנדסה, לצורך הקמת מבני ציבור.

אין חולק כי שני הצדדים מילאו אחר ההסכם האמור.

4.         ביום 16/6/02 לאחר שפרויקט הבנייה של ממ הנדסה הושלם, הגישה האחרונה תביעה במסגרת ת"א 3470/02 להשבת מלוא סכום הכסף (200,000$) ששילמה לוועדה המקומית.

ביום 6/6/04 נמחקה התביעה מחמת חוסר מעש, וזאת לאחר שממ הנדסה נכנסה להליכי פירוק.

            בהודעה המופנית אל הוועדה המקומית, הנושאת תאריך 17/6/02, הודיעה ממ הנדסה כי המחתה את זכויותיה מהוועדה המקומית, לרבות זכות לקבלת כספים, לחב' בנייה מושבים בע"מ (להלן: המשיבה ). כן צוין כי ההודעה נשלחה בדואר " רשום + אישור מסירה". אין חולק כי המחאת הזכות נרשמה אצל רשם החברות ביום 24/6/02 .

5.         במסגרת הליכי פירוק של ממ הנדסה בתיק פש"ר 290/03 פורקה ממ הנדסה ועו"ד שרגיל מונה כמפרק החברה. בעקבות הפירוק ולאחר  שתביעת המשיבה אושרה במלואה על ידי המפרק, הגישה המשיבה בקשה לאפשר לה המשך הליכים במקום ממ הנדסה במסגרת ת"א 3470/02.

בהודעת המפרק הנושא חותמת נתקבל 21/7/2004 הודיע המפרק כי הוא מסכים לבקשה, בכפוף לכך שממ הנדסה לא תישא בהוצאות ההליך ועוד הומלץ בסעיף 4 של התגובה, כי ההליך הנכון הוא לשנות את שם התובעת בת"א 3470/02, משמה של "ממ הנדסה" לשם המשיבה.

בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתיק הפירוק (כבוד השופטת גילאור, ס' נשיאה (כתוארה אז) החלטה מיום 30/8/04), הורה בית המשפט על קבלת הבקשה, בכפוף לתנאים המפורטים לעיל.

6.         בעקבות ההחלטה של בית המשפט המחוזי בתיק הפירוק, הגישו ממ הנדסה והמשיבה יחדיו בקשה בכתב במסגרת ת"א 3470/02 ביום 19/9/04 , וביקשו מבית המשפט לבטל את פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה שהוגשה על ידי ממ הנדסה, ולאפשר להחליף את ממ הנדסה במשיבה, וזאת מן הטעם שערב שמיעת ההוכחות בתיק פורקה, ואת זכויותיה המחתה ב-24/6/02, למשיבה.

            בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בקריות ביום 20/9/04 נדחתה הבקשה לביטולו של פסק הדין ולחילופיי תובעים ונקבע כי אין מניעה שתוגש תביעה חדשה.

            המשיבה הגישה תביעתה על בסיס המחאת החוב נגד המערערות רק ביום 11/01/06 .

פסק הדין בערכאה הדיונית :