הס נ' תמיר ואח'

החלטה

1. המבקש הגיש ביחד עם כתב תביעה, בקשה לצו מניעה דחוף שימנע מהמשיבים לבצע כל פעולה או דיספוזיציה במגרש בשד' אבא חושי 33 בחיפה, הידוע כחלקה 169 בגוש 12286 (להלן: "המגרש"). טענת המבקש כי חליפת דואר אלקטרוני בין הצדדים גיבשה הסכם מכר מקרקעין, המחייב את המשיבים.

2. עובדות הרקע

2.1 המבקש מתעניין מזה כשנתיים במגרש ולצורך כך יוצר מדי פעם קשר טלפוני עם המשיב 4, הציע הצעות שונות אך הן נדחו. המבקש והמשיב מעולם לא נפגשו ביניהם טרם הדיון המשפטי.

2.2 בחודש ספטמבר 2013 החל המשיב 4 במשא ומתן עם צד שלישי בשם צחי טל למכירת המגרש, ואף נשלחה לצחי טל טיוטת חוזה מכר מטעם המשיבים. המו"מ עם הצד השלישי עלה על שרטון.

2.3 המבקש התעניין ברכישת המגרש, ודובר בשיחה טלפונית מיום 10.10.13 על מחיר רכישה של 1,420,000 ₪. המבקש ציין כי הוא צריך לבדוק את תיק הנכס בעירייה, וכן לבדוק אפשרות כניסה למגרש מכיוון שד' אבא חושי. בו ביום שלח המשיב 4 הודעת דואר אלקטרוני למבקש, שזו נוסחה :

"בהמשך לשיחתנו אנו מוכנים למכור את המגרש בחיפה תמורת 1,420,000 ₪ בכפוף להסכם מכר בנוסח שיוסכם בין הצדדים. ניתנת לך בזה, לבקשתך, אורכה של חמשה ימים לבצע בדיקות אחרונות. לאחר 5 ימים אלה נהיה חופשיים לנהל מו"מ עם גורמים נוספים".

2.4ביום 14.10.13 שעה 16:44 שלח המבקש הודעת דואר אלקטרונית למשיב ובו הוא מבקש כי המשיב 4 יאשר את הסכמתו לעניין המגרש באבא חושי. עשר דקות לאחר מכן שלח המשיב שוב את אותו מייל שנשלח כבר ביום 10.10.13 .

2.5משחלפו 5 הימים מאז 10.10.13, פנה המשיב למבקש שוב בהודעת דואר אלקטרוני ביום 16.10.13 ונרשם בה: "אודה להתייחסותך הסופית לכל המאוחר עד יום א' לנושא המגרש. לאחר מועד זה אראה עצמי חופשי לנהל מו"מ עם גורמים נוספים". יום א' בהודעה הוא 20.10.13.

2.6ביום 19.10.13 שעה 22:11 שלח המבקש למשיב הודעת דואר אלקטרוני שזה נוסחה : "הי יוסף, התשובה חיובית, אנא שלח לי טיוטת חוזה".

2.7ביום ב' בערב, 21.10.13 יצר המבקש קשר עם המשיב ובקש לברר מדוע לא קבל טיוטת חוזה. או אז התברר למשיב בדיעבד, כי הדואר ששלח המבקש ביום 19.10.13 נכנס לתיבת "דואר זבל" (spam) ולכן לא ראה אותה. זו גם הסיבה שהמשיב 4 המשיך במשא ומתן עם אחר.

3.המחלוקת

3.1 המבקש טוען כי בין הצדדים נקשר הסכם מכר מחייב בכתב. לגרסתו, ניתנה לו הצעת המשיב, והוא השיב בקיבול בתוך הזמן הנקוב.

3.2המשיב טוען כי ההסכמה היחידה הייתה להיכנס לשלב של מו"מ על בסיס מחיר שנקבע. מראש התנה המשיב את הצעתו בכפוף לכך שייחתם הסכם מכר בנוסח שיוסכם על הצדדים. ההסכמה על המחיר היוותה לטענתו שלב ביניים במסגרת המשא ומתן. נטען כי לא היה מפגש רצונות בין הצדדים, לא הייתה גמירות דעת ולא הייתה מסוימות.

4.השיקולים במתן צו מניעה

ראו דברי כב' השופטת חיות ברע"א אלמוסני נ. כרמון (4.5.11) –

"בעת בחינתה של בקשה לסעד זמני נזקק בית המשפט היושב בדין ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: הראשון, סיכויי התביעה העיקרית – ודי לעניין זה בהנחת תשתית לכאורית לקיומה של עילת תביעה – והשני, מאזן הנוחות, קרי האם הנזק שיגרם למבקש הסעד הזמני עקב אי מתן הצו עולה על הנזק שיגרם לבעל הדין שכנגד עקב מתן הצו. בין שני השיקולים הללו מתקיימים יחסי גומלין, כך שככל שיגבר משקלו של השיקול האחד, יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני (רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית ([פורסם בנבו], 25.6.2007))."

חוזקה של זכות התביעה הלכאורית ומאזן הנוחות מהווים מעין מקבילית כוחות בשיקולי בית המשפט.

5.קיומה של הזכות לכאורה

המבקש טוען כי נקשר הסכם מכר מחייב בכתב , מכוחו עולה זכותו למנוע מהמשיב לקיים משא ומתן עם אחר. לא קבלתי את עמדתו של המבקש כי לכאורה נקשר הסכם מכר מהנימוקים המצטברים, כפי שיפורטו להלן –