המשרד להגנת הסביבה/המלך דוד נ' פריד

החלטה

א.מבוא

1.עניינה של החלטה זו, הינן שתי טענות מקדמיות שהעלה הנאשם, מכוח סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"החסד"פ") בנוגע לכתב-האישום שהוגש כנגדו בגין הפרה ו/או אי קיום צו פינוי רעלים בנסיבות מחמירות.

2.טענת הנאשם הינה, כי יש לדחות את כתב-האישום ולזכותו מן הטעם שהמאשימה מושתקת מכוח השתק שיפוטי מלהגישו וכי צו הפינוי, אשר הוצא נגדו, ניתן בחריגה מסמכות.

3.בהתאם לנטען בכתב-האישום, עסק הנאשם, בתקופה הרלבנטית לכתב-האישום, ביבוא אחסנה ושיווק כימיקלים וחומרים מסוכנים בעסק בשם "חמורד כימיקלים" (להלן:"העסק"), אשר היה ממוקם באזה"ת הצפוני של אשדוד.

4.עוד נטען בכתב-האישום, כי ביום 17.4.08 פרצה בעסק, בו אוחסנו חומרים מסוכנים ללא היתר רעלים תקף, דליקה. בעקבות פרוץ הדליקה, הוצא לנאשם, ביום 18.4.08, צו פינוי לפי סעיף 16א לחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן בהתאמה: "צו הפינוי" ו"החוק") לפיו נדרש הנאשם לפנות את כל הרעלים ו/או פסולת הרעלים שהוחזקו ללא היתר רעלים כדין, לאתר פסולת רעילה ברמת חובב, זאת במסגרת לוחות זמנים אשר נקבעו ע"י המשרד בצו.

ב.טיעוני הנאשם

טענות בדבר קיומו של השתק שיפוטי

5.לטענת הנאשם, לוחות הזמנים שנקבעו בצו הפינוי לא היו ברי-ביצוע, בין היתר, לאור מורכבות הליך הפינוי הדורש מיון מוקדם של החומרים והצורך בעמידה בדרישות מקדימות לקבלת החומרים ע"י אתר הפסולת ברמת-חובב.

6.עוד טוען הנאשם, כי ביקש מהמאשימה ארכה לביצוע צו הפינוי וזו נעתרה לבקשתו. ואולם, על אף האמור, משהתמשך הליך הפינוי מסיבות שונות, החליט מנהל מחוז הדרום של המאשימה, כי צו הפינוי יבוצע ע"י קבלנים מטעמה.

7.הנאשם התנגד להחלטה זו ומשכך, עתר לבימ"ש בבאר-שבע בבקשה לקבלת צו-מניעה זמני על-מנת לעצור ביצועה של החלטת מנהל המחוז, כאמור לעיל (בש"א 3465/08). ביום 29.7.08 הוגשה לבית-המשפט הודעה, לפיה הצדדים הגיעו להסכמה בדבר הארכת מועד הפינוי, אשר יבוצע ע"י הנאשם. עוד סוכם, כי עם ביצוע הפינוי במלואו ולשביעות רצון המאשימה, תוגש ע"י הנאשם בקשה למחיקת התביעה העיקרית באותו הליך (ת.א 3036/08). הודעה זו קיבלה תוקף של החלטה. עוד טוען הנאשם, כי הפינוי אכן בוצע לשביעות רצון המאשימה ובהתאם להסכמת הצדדים נמחקה התביעה, כאמור.

8.לטענת הנאשם, יצרה המאשימה מצג, לפיו הפינוי בוצע לשביעות רצונה ובהגשת כתב- האישום נשוא בקשה זו מפרה היא מצג זה. לפיכך, חלה במקרה דנן ההגנה מן הצדק, שכן, חזרתה של המאשימה מן המצג שהציגה מקימה בענייננו השתק שיפוטי, לפיו מנועה היא כעת מלטעון, כי הנאשם הפר את צו הפינוי.

טענות בדבר חריגה מסמכות בנוגע למתן צו הפינוי

9.צו הפינוי הוצא מכוח סעיף 16א לחוק בטענה, כי הרעלים הוחזקו ע"י הנאשם בעסק ללא היתר רעלים כדין. הנאשם טוען, כי ביצע את כל הפעולות הנדרשות לקבלת ההיתר (תשלום אגרה, מילוי טפסים והגשתם וכיו"ב) ואולם המאשימה, ברשלנותה, נמנעה מלהנפיק לו את ההיתר ועל כן, יש לראות את צו הפינוי ככזה שהוצא ללא סמכות ועל כן בטל.

ג.טיעוני המאשימה

טענות בדבר קיומו של השתק שיפוטי

10.ככלל, טוענת המאשימה, כי טענות הנאשם מצריכות בירור עובדתי על בסיס חומר הראיות וכי הכרעה בסוגיות דנן צריכה להיעשות בשלב מתקדם יותר של ההליך דנן.

11.לטענת המאשימה, דין טענות הנאשם בדבר קיומו של השתק שיפוטי להידחות, נוכח העובדה, כי הנאשם עצמו מעיד, כי לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו לביצוע צו הפינוי, על אף ארכות שניתנו לו. המאשימה טוענת, כי הנאשם החל לפעול לביצוע הצו רק מקום בו החליטה המאשימה על ביצוע הצו בעצמה או באמצעות מי מטעמה, וכי ככל שהנאשם ביצע חלק מצו הפינוי, הרי שהביצוע עצמו נעשה תוך הפרת צו הפינוי, שכן זה היה מנוגד להוראות צו הפינוי.

12.דוקטרינת ההשתק השיפוטי אינה מוחלת באופן אוטומטי בהליכים פליליים והמבחן לתחולתה, הינו קיומה של סתירה פנימית בין עמדות התביעה השונות, דבר שלא מתקיים בענייננו, שכן אילולא הפר הנאשם את צו הפינוי מלכתחילה לא הייתה באה לעולם ההסכמה עליה מבסס הוא כעת את טענותיו.

13.עוד טוענת המאשימה, כי תנאי יסודי לתחולת הדוקטרינה הינו, כי במסגרת הליכים שונים נטענו טענות סותרות וכי אחת הטענות התקבלה באחד ההליכים (הוא "כלל ההצלחה הקודמת"). לדידה, תנאי זה אינו מתקיים באשר בענייננו הסתיימו ההליכים בין הצדדים בפשרה, אשר אין לראותה כ"הצלחה" או מצג לפיו הפינוי בוצע לשביעות רצונה.