המשלחת הדתית הרוסית של הפטריארכיה של מוסקבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ואח'

פסק דין

העותרת היא המשלחת הדתית של הכנסייה הרוסית הפרבוסלאבית בארץ הקודש. במאה התשע עשרה הקימה העותרת מנזר נשים בעין כרם שבירושלים. המנזר, "גורננסקי" שמו, בנוי על מדרון ההר, מתחת וממזרח לכביש המוליך מצומת אורה לבית החולים הדסה עין כרם.

עניינה של העתירה בתכנית מתאר מקומית י/מי/13000 (להלן: התכנית) להארכת קו הרכבת הקלה מפאתי שכונת קריית היובל (הר הרצל) לבית החולים הדסה עין כרם. התכנית הופקדה להתנגדויות ביום 10.12.12 וקיבלה תוקף ביום 30.5.13, לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דנה בהתנגדויות שהוגשו. התנגדויותיה של העותרת נדחו. ביום 25.7.13 אף נדחתה בקשתה למתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. העתירה מופנית הן כנגד החלטת הוועדה המחוזית לגופן של התנגדויות העותרת והן כנגד דחיית בקשתה למתן רשות ערר.

התכנית

1. תוואי הרכבת הקלה לבית החולים הדסה עין כרם בא לידי ביטוי בתכנית המתאר המחוזית תמ"מ 29/1 ותמ"מ 30/1. התכנית שלפנינו היא המשך פיתוח מערכת הסעת המונים ברחבי העיר ירושלים. יתרונה התחבורתי העיקרי, כפי שרואים זאת מתכנניה, באפשרות להעביר אלפי נוסעים בציר, תוך מתן עדיפות מלאה ברמזורים. נתון זה יש בו כדי לעודד את תושבי העיר לוותר על השימוש ברכבם הפרטי ולהקל בכך על עומסי התנועה. זאת ועוד, הרכבת הקלה מונעת באמצעות חשמל, ולפיכך ידידותית לסביבה, נגישה ושקטה במיוחד (ראו תגובתה המקדמית של משיבה 3, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים).

2. התכנית נועדה להאריך את "הקו האדום" של הרכבת הקלה, שתחילתו בשכונת פסגת זאב בצפון ירושלים. כעולה מן הנתונים שהונחו לפניי, בקו זה משתמשים כ- 130,000 נוסעים ביום. בשל הצלחתו, מתוכננת עתה הארכתו עד לבית החולים הדסה עין כרם, ובמקביל נמצאים בשלבי תכנון קווי רכבת נוספים (הקו הכחול והקו הירוק). את מתחם בית החולים הדסה עין כרם פוקדים מדי יום כ- 30,000 מבקרים, והוא סובל ממצוקת חנייה קשה. כתוצאה מכך נאלצים כלי רכב פרטיים לחנות מחוץ למתחם בית החולים, על הצירים המובילים אליו. עובדה זו מהווה סיכון תחבורתי ובטיחותי. קיים חשש שגידול בתנועת כלי הרכב לבית החולים אף יחסום את נתיב הגישה אליו ויקשה על תנועת רכבי החירום. על כל אלה, בצומת אורה מתוכננת הקמת מתחם תעסוקה גדול, שאף הוא ימשוך אליו אנשים רבים. מכאן צורך נוסף בהבטחת הנגישות לאזור באמצעות מערכת הסעת המונים.

3. משיבה 5, עמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני, היא גוף מקצועי שהוקם על ידי משרד התחבורה ועיריית ירושלים, במטרה לקדם את תחומי התחבורה בעיר. על רקע הצרכים המפורטים לעיל יזמה משיבה 5 את התכנית.

4. התכנית מציעה קביעת ייעודי קרקע של מסילת רכבת, חניה פרטית, מרכזי תחבורה, דרכים, שטחים ציבוריים פתוחים ותחנת דלק. כך גם מציעה היא קביעת שימוש בדרך למעבר רכבת קלה והגדרתה כרצועת מסילה. בנוסף כוללת התכנית הוראות להקמת המסילה והמתקנים הקשורים בהפעלתה, קביעת הוראות בדבר עיצוב נופי ופיתוח השטח וכן תנאים והוראות למניעת מפגעים סביבתיים.

אורכה הכולל של התכנית הוא כשלושה ק"מ. המקטע נשוא העתירה, בין צומת אורה לבין בית החולים הדסה עין כרם אורכו כ- 1.2 ק"מ. התוואי שאושר, עובר מזרחית לכביש הקיים (שנותר, על פי התכנית, במתכונתו הנוכחית) בין צומת אורה לבין בית החולים, היינו במדרון הצפוני. בחלקו עובר התוואי ב"צוואר בקבוק" שבין הכביש המוביל לבית החולים לבין חומת המנזר של העותרת. עם זאת, אין הוא פולש למתחם התחום בחומות המנזר.

המקטע בו מדובר הוא בעל רגישות נופית גבוהה ונצפות גבוהה מצפון וממערב. כמו כן מתאפיין המקטע בשיפועים תלולים מאוד.

בשל הרגישות הנופית הגבוהה, קבעה לעצמה משיבה 5 מדיניות, לפיה החלופות המוצעות תשננה מעט ככל הניתן את המראה הנופי באזור, וככל הניתן אף תשפרנה אותו. עם זאת, היה על המתכננים להביא בחשבון שהרכבת הקלה היא כלי תחבורה שיש לו מגבלות הנדסיות קשיחות יחסית. בין היתר, לא ניתן לתכנן בשיפוע העולה על 7%. גם נקודות הגובה הטופוגרפיות שבתחילת המקטע (צומת אורה) ושבסופו (בית החולים), קבועות ואינן ניתנות לשינוי.

5. הליכי התכנון כללו עריכת תסקיר השפעה על הסביבה שהוזמן מטעמה של משיבה 5 (נספח ג' לכתב התשובה מטעם משיבה זו), וקבלת חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה על התסקיר האמור (נספח ב' לכתב התשובה). טרם הפקדת התכנית נעשו פעולות תיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. בכללם "הפורום הירוק" (המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע); האוניברסיטה העברית; בית החולים הדסה; נציגי העותרת; המנהלים הקהילתיים של עין כרם, קרית מנחם וקרית היובל; מנהל מקרקעי ישראל; הגורמים המוסמכים בעיריית ירושלים; משרד התחבורה; פקיד היערות ועוד.

6. לנכון יהיה לציין כבר כאן, כי ככל הידוע, מלבד העתירה הנדונה לא הוגשו עתירות כנגד התכנית על ידי מי מן הגורמים המפורטים לעיל, לרבות גורמי "הפורום הירוק" או ארגונים סביבתיים אחרים.

7. בכל הנוגע לתיאום עם העותרת, מפרטת משיבה 5 את המגעים הרבים שקוימו עם אנשיה. כך, כבר בשנת 2011, כשנתיים לפני הדיון בוועדה המחוזית וכחלק מהליכי התכנון, נערכו פגישות רבות עם נציגי העותרת, לרבות עם משלחת מהנדסים מטעמה, ונערכו סיורים משותפים במקרקעין נשוא העתירה. גם לאחר אישורה של התכנית הוסיפה משיבה 5 להיפגש עם נציגי העותרת ועם נציגי משד החוץ ונציגים מטעם שגרירות רוסיה בישראל.

משיבה 5 מציינת כי הכינה חלופות רבות לתכנית, לרבות שמונה חלופות מינהור לקטע הנדון, וכי נערכו לתכנית לא פחות מ- 47 גרסאות. התקיימו דיונים והוצגו חוות דעת תכנוניות בפני המוסדות התכנוניים, ולבסוף נבחרה החלופה שהופקדה להתנגדויות. בין היתר, כעולה מתשובתה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה (משיבה 1), קוימו שלושה דיונים במליאת הוועדה. באחד, מיום 12.1.10, הוצגה התכנית ולאחר שהשתכנעה בחשיבותה הורתה להכין תסקיר השפעה על הסביבה; באחר, מיום 16.7.12, הוצגו מסמכי התכנית, ממצאי התסקיר וחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה על התסקיר. עוד הוצג הליך בחינת החלופות לתוואי המוצע והערכתן. הוועדה בחנה את המסמכים שהוצגו בפניה, קיימה דיון מפורט בתכנית ולאחר ששוכנעה כי היא ראויה הורתה על הפקדתה בתנאים. ולבסוף, ביום 10.12.12 התקיים דיון נוסף במליאת הוועדה בנוגע לאחד מתנאי ההפקדה (שאינו מעניינה של עתירה זו), והוחלט כי יתר סעיפי החלטת הוועדה מיום 16.7.12 ייוותרו על כנם.

8. משנתמלאו התנאים להפקדת התכנית, התפרסמה הודעה על דבר הפקדתה ביום 25.12.12 (באינטרנט), ובימים 31.12.12 - 4.1.13 (בעיתונים).

ועדת המשנה המקומית דנה בהתנגדויות השונות במועדים 10.4.13 ו- 20.5.13, והעבירה את המלצותיה לוועדה המחוזית.

כאמור, ביום 30.5.13 התקיים דיון בוועדה המחוזית לשמיעת ההתנגדויות, ובכללן התנגדויות העותרת. התנגדויות העותרת נדחו וכך גם נדחתה ביום 25.7.13 בקשתה למתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

התנגדויות העותרת וההחלטות נשוא העתירה

9. בהתנגדות בכתב מטעם העותרת (נספח ג' לעתירה) טען ארכימנדריט איסידור, ראש המשלחת הדתית הרוסית בירושלים, פטריארכיית מוסקבה, כי התכנית פוגעת ברגשות הדת של המאמינים ויוצרת מפגעים כמפורט בחוות הדעת של האדריכלית אילה רונאל.