בעניין: בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד החייבים
בעקבות עתירת הכונס לשחרורו מתפקידו ועתירת הזוכה לסגירת התיק, לאחר שסולק חוב הפיגורים לזוכה - משבדיקה במערכת גילתה כי לחייב1 נושים לא מובטחים נוספים, הוריתי לכונס [החלטה מיום 9.9.12 להלן: "ההחלטה"] להמציא ההחלטה לחייבים וכן לבדוק את התועלת הכלכלית [לשאר הנושים] בהמשך ניהול הליכים [קרי הפחתת יתרת חוב לסילוק לזוכה משווי עדכני של הנכס כפי שומה שתוגש].
עקב המתואר הגישה החייבת באמצעות הכונס תגובתה, הכונס הגיב ולהלן ההחלטה.
טענות החייבת ב'קציר האומר' הן:
======================
1. "הזוכה הוא האדון בתיק הוצל"פ שעפי"ו 'יישק דבר' ולרשם הוצאה לפועל אין סמכות לחייב את בעל המשכון לממש את הנכס הממושכן כאשר הוא מבקש לסגור את התיק.
2. הפסיקה שצויינה בהחלטה אינה רלוונטית לעניין החייבת, שכן מדובר בהלכות פש"ר ולא בהוצל"פ ואין להקיש בין פסיקה זו למקרה דנן.
3. לעניין כדאיות כלכלית לנושים, נטען כי כל הנושים הבלתי מובטחים הינם נשוי החייב 1 (הגרוש) בלבד.
4. בבעלות החייבת מחצית הזכויות בנכס, ובהתאם להסכם הגירושין הינה בעלת חזקה בנכס לכל ימי חייה, קל וחומר - לה ולבנותיה עומדת זכות לדיירות מוגנת כלפי נושים לא מובטחים של חייב1 [ מפנה לרע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' איל שוורץ, תק-על 2010 [4]301 [.
5. החייב נטש את החייבת ושלושת בנותיו וברח לחו"ל בשנת 2006, ומסירה לחייבת לא תהווה מסירה לחייב עקב נטישתו לחו"ל.
6. לרשם הוצאה לפועל אין סמכות ליזום הליכי הוצל"פ שאינם מפורטים בחוק.
תשובת הכונס לבקשת החייבת ב'קציר האומר':
==============================
1. תפקידו של כונס הנכסים מחייב התייחסות לכלל הנושים ולחייב 1 חובות נוספים מלבד חובו לזוכה.
2. בבר"ע (ת"א) 1569/08 בורנשטיין צחי נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ ואח' נפסק: הכונס הינו נאמנם של כלל הנושים ולאו דווקא של הנושה המובטח אשר מטעמו הוא מונה ובכובעו זה חלה עליו החובה לדאוג גם לעניינים של כלל הזוכים שנושים בחייבים בחובות הפסוקים. בספרו, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהד' 7, ע' 917 כותב כב' השופט דוד בר אופיר דברים דומים. בהמ"פ 18597-05-11 הרון אהרון נ. עו"ד ישראל בודה, הרחיב בית המשפט את ההלכה שנקבעה בבר"ע [ת"א] 1569/08 בורנשטיין צחי נ. בנק משכן, וקבע כי גם אם החוב לנושה המובטח סולק במלואו, עדיין על כונס הנכסים לדאוג לכלל נושי החייבים וזאת באמצעות מימוש נכסי החייבים.
3. טענת החייבת כי על הרשמת להתעלם מחובות אחרים של החייב תביא למצב אבסורדי בו רשות האכיפה והגבייה תפעל בצורה עיוורת ללא בדיקה של חובות אחרים בתיקים נוספים של חייבים.
4. לעניין הדיירות המוגנת, החייבת איננה מעלה כל טענה כנגד הזוכה ופסק הדין בעניין כובשי לעיל דן במקרה ספציפי בו פעל כונס מכוח עיקול ולא מטעם נושה מובטח, בניגוד לבקרה דנן. אין חולק שקיים ויתור מפורש של החייבים, בסעיף 3(ב) לשטר המשכון, על דיור חלוף/מוגן.
5. החייבת לא העלתה כל טענה לעניין מסירת האזהרה אלא טענה כי מענה לא מהווה הכתובת להמצאת כתבי בי דין לחייב . עסקינן בתיק למימוש שעבוד הרובץ על נכס ומשום כך די במסירת ההחלטה לכתובת הנכס. החייבת אינה יכולה לאחוז במקל ב'שתי קצותיו' ולטעון כי אינה מהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין לחייב ומאידך לבקש להמשיך להתגורר בנכס שמחציתו שייכת לחייב.