המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח'

1. ביום 6.6.18 בשעות אחר הצהריים, הוגשה על ידי המבקש (להלן: "המבקשת" ו/או הקרן"), בקשה בהולה לאשר לה לחתום על ניתוח פרוסטטה חירום בהרדמה מלאה למר ד', בניגוד לעמדתו. בבקשה צוין כי על פי דעת הגורמים הרפואיים, יש לבצע את הניתוח באותו יום ולכל היותר, למחרת היום.
2. בבקשה אף פורטה עמדת הצוות הרפואי לפיה ביצוע ניתוח הפרוסטטה הינו הפתרון היחידי, אשר יוכל להבטיח את שלומו של מר ד' מאחר ובשל מחלתו (סכיזופרניה) ומצבו הנפשי, מסרב לשתף פעולה עם כל טיפול רפואי שהוא. עוד צוין כי יתר הפתרונות הקיימים לבעייתו הרפואית של מר ד' – אי ספיקת כליות חריפה – אינם תואמים את מצבו מאחר והוא מתנגד לקטטר, ואינו מסוגל לשתף פעולה כנדרש עם דיאליזה, שתבוצע בתדירות הנדרשת.

רקע כללי

1. בבקשתה, ציינה הקרן כי בשנת 2010 מונתה כאפוטרופוס על מר ד', שהינו קשיש בן 81, המתמודד עם סכיזופרניה, ערירי וללא בני משפחה, המתגורר בדירה, אליה מסרב להכניס איש. צוין כי למר ד' שכנים, הדואגים לו ככל יכולתם, מביאים לו אוכל ונמצאים בקשר עימו.
2. נוסף על כך, נכתב בבקשה כי מר ד' מסרב לכל טיפול רפואי ובגין התנגדותו, אף התעוור בשל קטרקט שלא טופל.
3. כמו כן, טענה הקרן כי בשל סירובו של מר ד' לכל טיפול או מעקב רפואי אף אושפז מר ד' בכפייה על פי צו בית משפט השלום במסגרת סמכותו על פי חוק הגנה על החוסים, תשכ"ו-1966, החל מיום 31.5.18, וזאת בשל אי ספיקת כליות חריפה, אשר יש בה כדי לסכן את חייו של מר ד'.
4. בבקשתה, טענה הקרן כי אין פתרון זולת ניתוח כמפורט לעיל, לאור התנהלותו של מר ד', אשר התנגד אף להכנסת קטטר, וכאשר הצוות הרפואי – בשל הסכנה לחייו של מר ד' כתוצאה מאי ספיקת כליות חריפה – פעל בניגוד לרצונו והתקין קטטר, תלש הוא את הקטטר תוך פציעה עצמית, והדבר חזר על עצמו גם לאחר שהוחזר הקטטר בשכנוע של שכנו של מר ד'. עוד מפורט כי בשל מצב זה, הוצב איש צוות של בית החולים לשמור על מר ד'.

ההליכים שלפני בית המשפט

1. עוד באותו היום, הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין למר ד', אשר יביא את עמדתו בנוגע לביצוע הניתוח, כמפורט בבקשה. כמו כן, קבעתי כי במידה ויידרש הדבר ובמקרה של סכנת חיים, יוכל צוות בית החולים לפעול על פי סמכותו ולבצע את הניתוח, בחתימת שלושה רופאים.
2. האפוטרופוס לדין של מר ד' עוה"ד ע', ביקר את מר ד' באותו יום והביא לפני בית המשפט את התנגדותו הנחרצת של מר ד' לביצוע הניתוח. בדיווחו, מציין עוה"ד ע' כי מר ד' שוחח עמו, ואמר בזו הלשון:

"לא מסכים לקטטר, לא ביקשתי ניתוח, לא מסכים לניתוח, לא מסכים לדיאליזה"

1. נוסף על כך וכאשר הובהר למר ד' כי מדובר בניתוח מציל חיים, שבלעדיו מצוי בסכנת חיים, השיב מר ד':

"אז אני צריך למות"

1. ביום 7.6.18, התקיים דיון בנוכחות ב"כ הקרן, האפוטרופוס לדין וב"כ היועמ"ש, אשר בסיומו נקבע כי בכדי שניתן לקבל החלטה בנידון, יש צורך שלפני בית המשפט תונח תמונה ברורה יותר של הסיכונים והסכנות שבמצב הקיים אל מול התנגדותו הנחרצת של מר ד' לביצוע הניתוח.
2. לפיכך, נקבע דיון ליום 11.6.18 בבית החולים השרון, שם מאושפז מר ד', על מנת שבמסגרת זו, יוכל מותב זה להתרשם ממר ד', מצבו ועמדתו באופן אישי ובלתי אמצעי.

הדיון בבית החולים