המלצה על עריכת חקירה או בדיקה בראשות המים

השופט ר. שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:

רקע כללי:

בפנינו ערר אשר הוגש נגד החלטת המשיבה 1 מיום 12.5.14, על פיה בוטל רישיון ההפקה והאספקה של מי קולחין, אשר היה בידי העוררת 2. הערר הוגש במקור נגד המשיבים. המבקש, מר בלום, וחוות צברי אורלי ביקשו להצטרף להליך, ובישיבה ביום 16.9.14 אישר בית הדין את צירופם כמשיבים בערר.

הרקע העובדתי, למעשה, אינו שנוי במחלוקת. העורר 1 הינו מנהלה של העוררת 2, שהיא בעלת רישיון הפקה ואספקה של מי קולחין, וזאת החל משנת 2002. העוררת 2 היא גם בעלת זכויות בחווה חקלאית המצויה סמוך לעיר דימונה. בחווה מגדלים על שטח של כ-1,395 דונם עצי פרי שונים וכן אשלים לתעשיית העץ. במשך שנים הייתה העוררת 2 אחראית גם על אספקת מי קולחין לחוות צברי אורלי, המנוהלת על ידי מר נועם בלום.

חוות צברי אורלי ומר בלום פנו לבית הדין למים במספר הליכים, שעניינם טענות שהופנו נגד המשיבה 1 ונגד העוררת 2 בכל הנוגע לאופן אספקת המים. במקביל גם הוגשו תביעות כאלה או אחרות לבתי משפט אחרים. ריבוי ההליכים הוביל את הרשות הממשלתית למים ולביוב לערוך בדיקה מקיפה של הסדרי הפקת ואספקת המים על ידי העוררת 2. בעקבות אותה בדיקה, ומאחר והמשיבה 1 הגיעה למסקנה כי העוררת 2 אינה ממלאת את חובותיה, כפי שעוד יפורט, הוחלט כי לא יוארך רישיון ההפקהשל העוררת. נגד החלטה זו מופנה הערר שבפנינו.

בטרם נתייחס לערר ולטיעוני הצדדים ראוי להזכיר כי לעוררים הזכות, כמו לכל אחד, לקבל מים. ואולם אין לאף אדם את הזכות המוקנית להיות מפיק וספק מים. סימן ג' לחוק המים, התשי"ט 1959, קובע את הכללים לקבלת רישיון להפקת ואספקת מים, והתנאים לחידושו של הרישיון ו/או לביטולו. על מפיק וספק המים מוטל תפקיד לפיו משמש הוא כזרועה הארוכה של רשות המים. מכאן גם חשיבות מילוי התפקיד בהתאם לתנאי הרישיון, וחשיבות הפיקוח של המשיבה 1 על מפיקי וספקי המים שיקפידו במילוי כל התנאים שנקבעו ברישיון ההפקה והאספקה.

על רקע האמור נבחן את טענות הצדדים.  

תמצית טיעוני הצדדים

ב"כ העוררים טען בפנינו ארוכות והעלה שורה של טענות נגד ההחלטה כפי שהתקבלה. עיקרטענותיו, המפורטות בכתב הערר וכן במסגרת הטיעון בפנינו, הן כי לא נפל כל פגם באופן שבו ניהלה העוררת 2 את הפקת ואספקת המים לאורך שנים. העורר טוען כי לא נעשו כל בדיקות של ממש על ידי המשיבה 1 לבדוק טענות, לפיהן לא הוקמה תשתית מתאימה על ידי העוררת 2, וזאת, כפי שיפורט, לטענת המשיבה 1. העוררת 2 טוענת כי אספקת הקולחין התנהלה, לכל אורך השנים ומתנהלת גם כעת, כסדרה. העוררת 2 טוענת כי לא מתקיימים במקרה זה התנאים שפורטו בסעיף 30 לחוק המים, התשי"ט – 1959, במובן זה שלא ניתן לומר כי העוררת הפיקה או סיפקה מים בניגוד לאמור ברישיון או בניגוד לאמור בחוק, ומכאן שאין עילה לבטל את רישיונה.