ת"פ
בית משפט השלום חיפה
|
13731-10-11
04/01/2012
|
בפני השופט:
יחיאל ליפשיץ
|
- נגד - |
התובע:
המחלקה לחקירות שוטרים
|
הנתבע:
דוד צרור
|
גזר-דין |
גזר דין
1.הנאשם הורשע, עפ"י הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מרמה והפרת אמונים.
2.עפ"י כתב האישום, שירת הנאשם במועדים הרלוונטים כמתנדב במשטרת ישראל. בחודש יולי 2010, עת היה הנאשם במשמרת יחד עם שוטרת תנועה, הם עצרו אדם לצורך רישום דו"ח תנועה. אותו אדם התעמת עם השוטרת והנאשם ובהקשר לכך, הוגש כתב אישום כנגד אותו אדם. בהמשך, פנה אותו אדם ובני משפחתו לנאשם והציעו לו סכומי כסף כדי שהתיק הפלילי כנגד אותו אדם, בגין העימות, ייסגר. הנאשם אומנם הבהיר לאותו אדם, כי אין בכוחו להביא לסגירת התיק, אך מסר כי הוא יכול להעיד לטובתו ולהעיד בביהמ"ש כי אינו מעוניין בהמשך ניהול ההליכים כנגד אותו אדם. זאת ועוד, הנאשם הסכים לקבל בגין עדות זו סכום של 8,000 ₪ ובהמשך הוא קיבל סכום כסף, שגובהו לא צוין בכתב האישום.
3.הצדדים הגיעו להסדר טיעון, על פיו יעתרו לעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו – בכפוף לחוות דעת חיובית – בעבודות שירות; מאסר על תנאי לשיקול דעת ביהמ"ש; וכן קנס לשיקול דעת ביהמ"ש.
4.במסגרת טיעוני הצדדים, נטען כי למרות שמדובר בעבירה חמורה, הרי שהנאשם לא הציע להעיד עדות שקר בביהמ"ש, אלא היה מוכן למסור עדות אודות נתונים אמיתיים, היינו – אודות היכרותו עם אותו אדם שעמד לדין פלילי; עוד נטען, כי לא הנאשם הוא זה שיזם את הפניה אליו ולא הוא זה שהעלה את סוגיית הכספים תמורת עדותו. עוד נטען, על ידי המאשימה וכעובדה מוסכמת, שהנאשם מסר שהכספים לא ישולשו בסופו של דבר לעצמו, אלא הוא יתרום אותם לצדקה.
בנוסף, הופנה ביהמ"ש לכך, כי מדובר בנאשם בן 61, נעדר עבר פלילי, התנדב שנים רבות במשטרה והוא סובל מבעיות רפואיות שונות. לבסוף, הופנה ביהמ"ש לכך, כי הנאשם הודה בפתח משפטו ובכך נחסך זמן שיפוטי יקר.
5.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לאשר את ההסדר וזאת לאור הקווים שהותוו בפסיקה.
6.סוף דבר, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים
6.1מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.
המאסר ירוצה בעבודות שירות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה מתאריך 2.1.12.
המאסר ירוצה במתנ"ס חצור. תאריך תחילת הריצוי 31.1.12.
הנאשם יתייצב במועד לעיל במפקדת מחוז צפון במתחם בית סוהר חרמון.
הנאשם יעמוד בכל הוראות הממונה על עבודות שירות.
הובהר לנאשם, כי במידה ויפר את ההוראות, הממונה יהיה ראשי להפסיק מנהלית את עבודות השירות ובמצב דברים זה, הוא יאלץ לרצות את יתרת התקופה במאסר של ממש.
6.2הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים
מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור את העבירה בה הורשע.
6.3קנס בסך 4,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם עד ליום 01.5.12.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לממונה על עבודות שירות.
זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.