המוסד לביטוח לאומי נ' חד - אסף מתכות בע"מ ואח'

נתוני רקע ועובדות;

1. תביעה זו הינה תביעת שיבוב, ע"פ סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה – 1995, שהוגשה ע"י התובע (להלן: "המל"ל") להשבת הגמלאות המשולמות למר א.ג., ת.ז. XXXXXXXX (להלן: "הנפגע") בגין תאונת עבודה מיום 13/02/2004, אשר אירעה במפעל לייצור חוטי ברזל, של הנתבעת 1 בקרית גת (להלן: "הנתבעת").

2. הנפגע, יליד 05/10/1958. עלה לישראל בתאריך 29/02/1996. בעת התאונה היה עובד חברת כוח האדם אורטל שירותי כ"א בע"מ (להלן: "אורטל") ועבד במפעלה של הנתבעת בעבודת ייצור ועיבוד חוטי תיל. הנפגע החל את עבודתו במפעלה של הנתבעת ביום 22/10/2004. מס' חודשים לאחר תחילת עבודתו אצל הנתבעת, ביום 13/02/2004, סמוך לשעה 06:45 בבוקר, בעת שהשתמש במכונה המשמשת לעיבוד חוטי ברזל, נתפסה ידו של הנפגע בין חוטי הברזל אותם ליפף, לבין גלגל התוף של המכונה, וכתוצאה מכך סבל משברים וקטיעה באצבעות 3,4, ו- 5 ביד ימין, ידו הדומיננטית. 

3. הנפגע נבדק על ידי ד"ר דניאל משה, כירורג אורתופד מומחה, אשר קבע את נכותו הקלינית של הנפגע בשיעור 28.5% על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. לאור גילו של הנפגע, מינו, וסוג עבודתו, קבע ד"ר דניאל משה כי יש להפעיל גם את תקנה 15 במלואה. התובע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), הכיר באירוע התאונה, כתאונת עבודה. וועדות רפואית של המל"ל, העמידו את נכותו הצמיתה של הנפגע, על שיעור של 5% (באופן זהה למומחה ד"ר דניאל משה), ולאחר הפעלה תקנה 15, נכותו התפקודית של הנפגע, נקבעה לשיעור 44%. המל"ל שילם ומשלם קצבת נכות מעבודה, לנפגע, מאז יום התאונה, ותביעה זו, הוגשה כאמור, ע"פ סעיף 328  לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה – 1985, להשבת הגמלאות המשולמות.

שאלת חלוקת האחריות ;

4. בטרם נעסוק בשאלת האחריות עצמה לקרות הנזק, יש להתייחס לחלוקת האחריות בין הנתבעת לחברת כוח האדם. לטענת התובע למרות הצהרותיה של הנתבעת לפיהן הנפגע עבד עבורה באמצעות חברת כוח האדם אורטל, היא לא הציגה כל הסכם ההתקשרות בינה לבין אורטל. המצהירים מטעם הנתבעת, העידו כי קיים הסכם כזה, אולם הנתבעת בחרה שלא להציג הסכם זה בפני בית המשפט. זאת ועוד, לאורטל לא היה חלק בתהליכי הדרכת העובד והיא אינה מפקחת על עבודתו. נהפוך הוא, אין לאורטל שליטה על הנעשה במפעל, נציגי אורטל אינם מורשים להיכנס למפעל, גם לא לפקח. הדרכת העובדים והפיקוח על תנאי עבודתם, ושמירה על כללי הבטיחות בעבודה בוצעו על ידי הנתבעת. למעשה אורטל היוותה מעבידה פורמאלית וצינור למשלוח עובדים בלבד. ביחסים שבין אורטל לבין הנתבעת, התחייבה הנתבעת לשמירה על כללי הבטיחות בעבודה, ועל הנהגת סביבת עבודה ושיטות עבודה בטוחות. לא יכול להיות ספק, שהנתבעת אחראית על ביצוע העבודה, ועל התקיימות הוראות הבטיחות, וממילא אחראית להתרחשות התאונה. אורטל הייתה מעסיק פורמאלי בלבד, ולא הייתה לה כל חובת הדרכה של העובדים והיא לא פיקחה על תנאי עבודתם. נהפוך הוא, המנהל הטכני של הנתבעת העיד כי הנתבעת בחרה את העובדים המתאימים והדריכה אותם, ופיקחה על עבודתם. גם לו הייתה אורטל שולחת מפקחים מטעמה, הרי שהוא לא היה מכניס אותם למפעל, אלא לאחר שהיו מקבלים הדרכה של המפעל עצמו. הנתבעת לא הגישה הודעה צד ג' כנגד אורטל, ותביעת הנפגע עצמו הוגשה כנגד הנתבעת בלבד.

5. הנתבעת מצדה טענה כי הנפגע עבד אצלה כעובד חברת כוח האדם בלבד. הוא לא קיבל כל הדרכה או סינון מצד מעסיקתו אורטל ואף גורם מטעם חברת כוח האדם לא בדק את תנאי עבודתו של הנפגע קודם להצבתו (וגם לא לאחר מכן). הנתבעת סבורה כי חברת כוח האדם לא יכולה לפטור את עצמה בכך שהיא שולחת עובד למפעל מבלי לבדוק דבר. אין כל רלבנטיות להסכם (שכלל לא אותר) עם חברת כוח האדם שכן ההסכם אינו מהווה תחליף לשאלת האחריות אלא רק במישור החוזי (ולא הנזיקי) והניסיון להיבנות מכך, לא ברור ורק מלמד כי אין בפי התובע כל טענות ענייניות לעניין זה. לפיכך במכלול הנסיבות האמורות הנתבעות סבורות כי יש להטיל על חברת כוח האדם, מעסיקתו הישירה של הנפגע, אשר כאמור לא ביצעה כל פעולה זולת לשלוח את הנפגע אל הנתבעת, אשר לא בדקה דבר ולא וידאה את סביבת עבודתו, אחריות בשיעור שלא יפחת מ-50%.

6. שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי כי יש לדחות את טענת הנתבעת לפיה אין לנתבעת אחריות כלפי הנפגע מאחר ואין ביניהם יחסי עובד מעביד ישירים שכן את תלוש השכר הוא מקבל מאתגר. אחריותה של הנתבעת אינה מותנית בקיומם של יחסי עובד ומעביד "קלאסיים" בין הצדדים, ומהעדרם לא נובעת, בהכרח, המסקנה שלא חלה עליה חובת זהירות כלפי הנפגע. גם מחוקק המשנה הטיל אחריות על המחזיק במקום העבודה ולאו דווקא על המעביד הישיר.

בסעיף 2 לתקנות ארגון הפיקוח מציין מחוקק המשנה כדלקמן:

 "מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום".