ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38742-09-10
15/02/2011
|
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי
|
| - נגד - |
התובע:
עיריית תל אביב-יפו
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
מונחת לפניי בקשה להורות למל"ל לגלות מסמכים, ולהמציא חומר, וכן לחייב את המל"ל לדאוג כי הנפגעת תשיב לשאלון בתצהיר.
מדובר בתביעת שיבוב של המל"ל כלפי הנתבעת על יסוד תגמולים ששילם לנפגעת.
הבקשה נסמכת על הוראת סעיף 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, המחייבת את הזכאי לגמלה היא הנפגעת להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למל"ל במימוש זכויות החזרה העומדות לו על פי דין.
המל"ל מתנגד לבקשה, בציינו כי אין הוראה בדין המחייבת אותו לדאוג לקבל תצהיר מטעם מי שאינו בעל דין.
עיון בתקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מעלה כי שאלון יכול שיהא ממוען אך ורק למי מבעלי הדין, וברי כי הנפגעת אינה נמנית על אלה.
ואכן, בספרות ובפסיקה נקבע כי בית המשפט אינו מוסמך להורות לבעל דין להשיג תצהיר תשובה לשאלון מאדם שאינו בעל דין, או מנציגו של בעל דין (י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) בע' 450, ע"א 218/63 מדינת ישראל נגד ריבק, ת.א. (חי') 881/05 המל"ל נגד רמפלט ציפוי מתכת בע"מ). הנפגעת אינה עונה על הגדרת בעלי מעמד אלה.
אמנם יתכן שניתן לטעון כי לבית המשפט סמכות טבועה ליתן כל החלטה שיש בה כדי לקדם את ההליך והצדק (ת.א. (ת"א) 44406/07 המל"ל נגד עירית מודיעין), אלא שגם אם קיימת סמכות טבועה, יש לעשות בה שימוש בצמצום רק באותם מקרים ששורת הצדק מחייבת התערבות.
בתיק שלפניי אינני סבורה כי יש הצדקה לחייב את המל"ל בהשגת תצהיר תשובות לשאלון מהנפגעת, ואינני סבורה גם כי יש טעם בשלב זה לחייבו במתן תשובות לשאלון באמצעות נציג המל"ל לאחר קבלת מידע מהנפגעת. אין בעובדה שלנפגעת חובות במישור יחסיה עם המל"ל, כדי לחייב את המל"ל במישור יחסיו עם הנתבעת לפעול שלא בהתאם להוראות הדין.
עם זאת, לאור העובדה שלא צויין כי יש קושי בשיתוף פעולה מצד הנפגעת, ומכיוון שהנפגעת מנהלת הליך עצמאי, במסגרתו יש להניח נדרשה להשיב בתצהיר לשאלון שהופנה אליה, טוב יעשו הצדדים אם יגיעו בהסכמה ובהידברות למנגנון שיאפשר לנתבעת לקבל לידיה מראש את מירב הפרטים, באופן שיש לקוות יביא ליעול ההליך הדיוני שלפניי.
אשר ליתר מרכיבי הבקשה, לאור התגובה, דומה כי אין צורך במעורבות בית משפט, וככל שתדרש מעורבות כזו, ידון העניין בק.מ..
לפיכך הבקשה נדחית. אין מקום לחיוב בהוצאות בנסיבות העניין.
ניתנה היום, י"א אדר א תשע"א, 15 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.