המדינה תפצה אדם שעבד במפעל טנקים וחלה במחלת עור

לפני תביעה לפיצויים בגין מחלת עור שנגרמה לתובע, עת עבד במפעל הטנקים של הנתבעת, מש"א 7100 תל-השומר. 

א.         העובדות

התובע יליד 1961. בין השנים 2003 - 1988 הועסק ע"י הנתבעת כאזרח עובד צה"ל בניקוי, פירוק והרכבה של חלקי טנקים. במסגרת עבודתו עבד בבית מלאכה 1 (להלן: "רק"מ") 18 שנה במספר מחלקות. בתקופה זו שמעון נחמיאס (להלן: "נחמיאס") היה מנהל העבודה שלו וחיים רובין (להלן: "רובין"), היה רע"נ משאבי אנוש. 

בפברואר 2001 הועבר התובע לבית מלאכה 2 (להלן: "מכללים"). אהרון שטיין (להלן: "שטיין"), היה מנהל העבודה שלו, וצדוק אבאצ'י (להלן: "אבאצ'י") היה נציג ועד העובדים וקצין הבטיחות.  

בסביבות מאי 2001 הופיעה בידיו ובמרפקיו של התובע פריחה. מבדיקותיו הסתבר, כי פיתח אלרגיה לחומרים משמרים המצויים בשמנים ודלקים (תעודות רפואיות 15-1 לתיק מוצגי התובע). לאחר התערבות הרופאה התעסוקתית במקום עבודתו, הועבר לעבוד במחסן למשך מספר חודשים. במרץ 2003 פוטר התובע.

בתמיכה לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' א' אינגבר  (להלן: "אינגבר"), לפיה התובע סובל מפריחה כרונית של אגזמה פסוריאזיפורמית או פסוריאזיס בידיים ובמרפקים. אינגבר העריך את נכותו הכוללת של התובע בשיעור 20% על פי סעיף 80(ד) לתקנות המל"ל, וייחס 75% מהנכות לעבודתו אצל הנתבעת.

לטענת התובע הנתבעת הפרה חובה חקוקה והתרשלה כלפיו, בכך שחשפה אותו לחומרים מסוכנים וכימיקלים רעילים, מבלי להזהירו מפני הסכנה הטמונה במגע עימם, לא סיפקה לו כפפות מתאימות ואמצעי מיגון אחרים, כדי למנוע חשיפתו לחומרים מזיקים, לא הקפידה על כך שישתמש באמצעי מיגון ולא הדריכה אותו כיאות בביצוע עבודתו. במעשים ו/או מחדלים אלה, לא פעלה הנתבעת כמעביד סביר וזהיר.

בכתב ההגנה נטען כי חשיפתו של התובע לחומרים מזיקים היתה מוגבלת וממילא, לתובע סופקו כפפות ומשחות מגן למניעה או הקטנת המגע וניתנו לו הוראות בטיחות. הנתבעת פעלה כמעביד סביר כאשר נקטה בכל אמצעי הזהירות והבטיחות הנדרשים, ועל כן גם אם יוכח כי מחלתו של התובע נגרמה או הפכה כרונית כתוצאה מהחשיפה לחומרים רעילים, הרי בנסיבות הענין הנתבעת לא יכלה לצפות את קרות הנזק או למנעו.

בתמיכה לכתב ההגנה, צורפה חוות דעתו של פרופ' מיכאל דוד (להלן: "דוד"), לפיה  התמונה  הקלינית  מתאימה  לדלקת  עור,  נמצאה רגישות ל-cathon cg, dromo-2, nitropropane-2. חומרי שימור בשמנים ובדלקים. דוד העריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 10% לפי סעיף 80(2) לתקנות המל"ל, אלא שלדעתו לא ניתן לייחס רשלנות לנתבעת, שכן דלקת עור ממגע אלרגית מתפתחת רק באחוז קטן של האנשים הבאים במגע עם אלרגן, ועל כן לא ניתן לנבא מראש מי מהנחשפים יפתח תגובה אלרגית. 

הצדדים הסכימו כי נכותו הצמיתה של התובע תועמד על 10% (כפי שגם נקבע במל"ל) וכי חוות הדעת יוגשו ללא חקירה  (פרוט' מיום 26.4.2007 עמ' 7 ש' 7).

ב.         חשיפתו של התובע לשמנים ודלקים

במסגרת עדותו הראשית (ת/3) העיד התובע בהרחבה על אופי עבודתו. מעדותו עולה כי ברק"מ עבד 12 שנה במספר מחלקות: ב"מחלקת ההכנה", שם מבצעים את ההכנות הסופיות לפני שהטנקים יוצאים מהבסיס. במסגרת עבודתו ניקה בעזרת חומר ממיס שומנים מסוג ג'לקלין חלקי טנקים ומנועים. הניקיון נעשה בעזרת סמרטוט או באמצעות קיטור. בזמן השימוש בקיטור השמנים הותזו על הבגדים, הידיים והפנים. במחלקה זו עסק גם בצביעת טנקים בצבע שמן שלכלך את הידיים ובגירוז חלקי הטנקים ותדלוקם בסולר.

שלוש שנים ומחצה עבד ב"מחלקת הפירוק", שם מפרקים צריחים ותובות. במסגרת עבודתו היה צריך לרוקן את מיכלי הסולר לתוך בור ניקוז. בכל הטנקים היו שני פתחים שמיקומם בתחתית הטנק ולשם פתיחתם היה צריך לזחול בעזרת עגלה. בפתיחת כל אחד מהפתחים הסולר נשפך בלחץ אל תוך בור הניקוז ולכלך את הידיים. לאחר ריקון מיכלי הסולר פרק התובע את הזחלים בעזרת פטיש ושמן, שעזר לזירוז הפירוק. לאחר פירוק הזחלים הוכנס הטנק בעזרת גרר למחלקה, שם הוצאו הברגים המשומנים שחיברו בין הצריח לתובה בעזרת מברגים ופטישי אוויר. עבודת פירוק הצריח ופירוק הברגים כללה התעסקות עם מערכת שמן הידראולית וחומר גריז.

ב"מחלקת ההרכבה" עבד התובע בשימון, גירוז, שטיפת חלקים המיועדים להרכבה בטנקים ובהרכבה עצמה (כגון הרכבת מערכת היגוי, כיסא, מיכלי דלק וכו'). עבודה זו נעשתה ע"י שימוש בדבק מגע. 

בתקופת עבודתו ברק"מ עבד כחצי שנה בבית מלאכה 10, שם עסק בפירוק ושטיפת צריחי טנקים ובא במגע יומיומי עם שמן הידראולי וגריז.

בתחילת שנת 2001 החל לעבוד במכללים ב"מחלקת גירים שיפוץ והרכבה". במחלקה זו ניקה בספירט מיסבים של גירים, ובא במגע עם שמנים בעת פירוק הגירים. כמו כן, שטף מיכלים שהכילו שמן גיר. השטיפה עצמה נעשתה תוך שימוש בספירט וקיטור מים חמים ובמהלכה הותזו השמנים והספירט. לשם ניקוי חלקי טנקים אחרים נעשה שימוש בסמרטוטים, ספירט, נפט או קיטור ומים.

בחקירתו הנגדית חזר ואישר כי במהלך עבודתו נחשף לדלקים, שמנים וסולר  (פרוט' מיום 26.4.07 עמ' 16, ש' 14-15).