המ"ש
בית משפט השלום עכו
|
7805-12-16
27/01/2017
|
בפני השופטת:
אסתר טפטה–גרדי
|
- נגד - |
מבקש:
דיאב דיאב
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
החלטה |
בפני בקשה להארכת מועד להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק, חוק סדר הדין הפליל").
המדובר בדו"ח מס' 13110781716 שניתן כנגד המבקש ביום 16.04.15, בגין אי ציות לתמרור 302 (עצור) המוצב בצד הדרך, וזאת בניגוד לאמור בתקנה 22(א) ו 64(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.
המבקש טוען בבקשתו כי שלח בקשה להישפט אך לא קיבל הזמנה לדין כמתחייב בחוק. עוד טוען המבקש בבקשתו כי נודע לו על החוב מספר ימים קודם להגשת הבקשה להארכת המועד להישפט (הבקשה להישפט לביהמ"ש הוגשה ביום 15.12.2016). בנוסף טוען כי לא ביצע את העבירה וכי "עצר בצומת ונתן זכות קדימה לתנועה" כמתחייב. כן טוען כי באמתחתו סיכוי הגנה טובים.
המשיבה מתנגדת לבקשה שכן לטענתה הבקשה להישפט הוגשה באיחור ניכר, ובתום המועד שנקבע בחוק. לטענתה, היה על המבקש להגיש את הבקשה תוך 90 יום ולא מעבר לכך.
סעיף 229(א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו " תשלום הקנס" קובע כדלקמן:
"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה".
וכך סעיף 230 לחוק שעניינו "הזמנה למשפט" קובע כדלקמן:
"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו..".