המ"ש 5227-11-16 גוד לאק רנט א-קאר בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

1.בפני בקשה להארכת מועד להשפט, המתייחסת לשורה של 14 דו"חות, אשר אשר אוחדו במסגרת החלטתי מיום 13.12.16 שנרשמו לחובתה של המבקשת. לטענתה של המבקשת, הדו"חות האמורים לא נמסרו לידיה והיא לא ידעה על קיומן, על כן קמה לה הזכות למבקשת להאריך את המועד להישפט בגין הדוחות, ולברר את טענותיה לגופו של עניין.

2.המבקשת טענתה כי לא קיבלה את 14 הדו"חות מסיבה שאינה תלויה בה. לדבריה מעולם לא קיבלה הודעה ולא הגיעו אליה דרישות התשלום, ועל כן מעולם לא ביקשה אותם, שכן לא הייתה יכולה לדרוש דבר שלא ניתן לה ולא ידעה על קיומן, כן גם לאותו עניין של דו"חות שהודבקו לשמשת הרכב כאשר אין מי שיידע את החברה מלבד השוכר או המשיבה.

3.לשיטתה של המשיבה הדו"חות האמורים הומצאו למבקשת כדין. מרבית הדו"חות הומצאו למבקשת ע"י רשות הדואר, ומספר דו"חות הודבקו למבקשת על רכבה כמפורט בתגובת המשיבה, ובהתאם לתקנה 44א, 41 לתקנות סדר הדין הפלילי הרי שניתן לראות בכך מסירה כדין.

4.המשיבה הגישה לבית המשפט במרבית התיקים אישורי מעקב דואר ישראל וצילום מסך בלתי קריא מתוכנת המחשב המשטרתית "דותן", לטענתה הדוחות נשלחו למבקשת והגיעו ליעדם. לגבי שני מקרים (המ"ש 5263-11-16 והמ"ש 5266-11-14) טענה המשיבה כי מדובר בדוחות שהודבקו על הרכב ובהתאם לתקנה 41 לתקנות סדר הדין הפלילי שענינה המצאה בדרך הצמדה, די בכך כדי לבסס מסירה כדין.

5.משלוח הדו"ח באמצעות דואר רשום מקים חזקת מסירה "כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו אך יחד עם זאת יש להוכיח "חזקת מסירה מהותית. דהיינו אישור המסירה או אותה הראייה שמציגה התביעה צריכה להיות כזאת שיש בה כדי להוכיח מתי נשלחה אותה הודעה או ההזמנה, האם הכתובת הינה מדוייקת וצריכה לכלול פרטים מהותיים שבהעדרם, אין לבסס חזקת המסירה.

6.מכאן, כי על דבר הדואר להיות מהותי ולכלול פרטים מדוייקים מהם ניתן ללמוד על מוסר ההודעה, תאריך המסירה, אופן ביצוע המסירה ותוצאות אותה מסירה, כל זאת כמובן תוך הוכחת קשר ישיר לדו"ח נשוא האישום.

7.המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי התבצעה מסירה מלאה ושלמה. מאישורי דואר ישראל המצויים במרבית התיקים, לא ניתן ללמוד כי דבר הדואר נמסר לייעדו, לא ניתן לדעת מתי ואם נשלח אותו דבר דואר אשר נמסר מרשות הדואר למבקשת.

8.כמו כן, מסמך שהופק מן האינטרנט, אינו עומד בדרישות החוק בדבר היותו רשומה מוסדית ולא ניתן להסתמך על הנתונים המופיעים בו באופן ודאי.

9.משכך, הרי שהמשיבה לא הוכיחה כי ביצעה מסירה מהותית. מה עוד, שהסתמכה לעניין "חזקת המסירה" על טפסי מעקב דואר ישראל אשר הופקו מהאינטרנט, ואשר נקבע בפסיקה כי לא ניתן להתייחס לנתונים המופיעים בהם כנתונים מדוייקים ומלאים.

10.באשר לדוחות שהודבקו על שמשת רכבה של המבקשת, נקבע בתקנה 41 לתקנות סדר הדין הפלילי כי ניתן להצמיד לרכב הודעה על מעשי העבירה ולראות בכך המצאה בדרך הצמדה, אך יחד עם זאת נקבע בתקנה 41 (ב) לתקנות סדר הדין הפלילי כי במידה ולא שולם הקנס במועד שנקבע בהודעה ולא ביקש בעל הרכב להישפט תוך אותו מועד תומצא לבעל הרכב הודעת תשלום קנס חדשה מאת רשות הרישוי.

בתיקים אלה המשיבה לא צירפה אישור הודעת תשלום הקנס השניה אשר נשלחה ע"י משרד הרישוי למבקשת.