המ"ש 3114-09-14 שרקיה נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה מיום 9.6.13.

המבקש טוען כי לא קיבל את הדוח המקורי ולא ידע עליו עד חודש מרץ 2014. המבקש מסביר כי הדוח אמנם שולם, אולם הדבר נעשה בידי מבצע העבירה, וזאת בכדי למנוע הצטברות פיגורים. המשיבה התנגדה לבקשה, בין בשל האיחור בהגשתה ובין בשל התשלום.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית יוזכר כי על פי הוראת סעיף סעיף 229(ח') לחסד"פ: שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".

לפיכך, הארכת מועד במקרה בו שולם הדוח אפשרית רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם לא ידע אדם ולא צריך היה לדעת על ההליך נגדו.

לא זה המקרה שלפניי בו ידע המבקש על הדוח והעביר אותו לאחר לשם התשלום(!). בנסיבות דומות נדחו בקשות לא אחת וראו לדוגמא החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 2626/07 אהוד אבני נ' מדינת ישראל, עפ"ת 26400-12-09 עקל נ' מדינת ישראל, עפ"ת 38631-04-10 גבריאל פרוג נ' מדינת ישראל כי אף במקרה של עולה חדש שאינו שולט בעברית אין הצדקה להארכת מועד לאחר תשלום הדוח.

עוד ראו באותו הקשר החלטתו המפורטת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל שם הוסברו התנאים לקבלת בקשה ונדחתה בקשתו של מי ששילם את הדוח, על אף שהראה כי הרכב נמכר לאחר בטרם העבירה, בדומה לטענת המבקש כאן.

כאמור לעיל, אין חולק שהמבקש קיבל את הדוח וידע עליו בטרם תשלום, כאשר לשיטתו נודע לו עליו בחודש מרץ 2014, כשישה חודשים לפני הגשת הבקשה. המשיבה חולקת על טענה זו, וטוענת כי יש לראות את המבקש כמי שקיבל את הדוח המקורי בסמוך לעבירה עוד בשנת 2013, וזאת מאחר והוא לא טרח לדרוש את הדוח שנשלח אליו בדואר רשום.