גורגוב נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

למבקש נרשמה הודעת קנס שעניינה אי ציות לאור אדום ברמזור. הודעת הקנס נשלחה למענו הרשום של המבקש ביום 24.6.14 וחזרה בציון "לא נדרש". המבקש פנה באמצעות ב"כ למפנ"א וטען כי לא ידע על הודעת הקנס ולא קיבל אותה לידיו וזאת מסיבה שאינה תלויה בו. הוא נענה ביום 16.3.17 כי מכיוון שהודעת הקנס נשלחה למענו הרשום של המבקש רואים אותה כאילו הומצאה לו כדין לאחר חלוף 15 יום ממועד המשלוח.

לטענת המבקש הוא בדק ומצא כי אין במסוף המשטרתי אישור מסירה כדין. הוא טוען כי בהיעדר אישור מסירה לא ניתן לעמוד על כך שדיוור דבר הדואר למבקש היה תקין. לטענתו לא קיבל הודעה לסור ולדרוש את דבר הדואר.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא דרש את הודעת הקנס ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות. מחד גיסא טוען המבקש כי לא קיים אישור מסירה להודעת הקנס. מאידך גיסא הוא מקדיש מאמץ ניכר כדי לשכנע כי אישור המסירה של הודעת הקנס- שכאמור אינו קיים לשיטתו - אינו תקין. לא ברור כיצד מתיישבות טענות אלה זו עם זו.

כך או כך, נראה לי כי דין הבקשה להידחות. מתגובת מפנ"א עולה כי הודעת הקנס נשלחה למענו של המבקש וחזרה בציון "לא נדרש". בשעה שבתגובת מפנ"א ננקב מספר סידורי של דבר דואר רשום של הודעת הקנס שנשלחה למבקש לא די למבקש לטעון בעלמא כי לא קיים אישור מסירה. על מנת להניח תשתית לטענה זו היה על המבקש לצרף, למשל, אישור חברת הדואר על כך שדבר הדואר הרשום הנזכר בתגובת מפנ"א אינו קיים או מתייחס לנמען אחר. המבקש נמנע מלהתמודד עם סוגיית קיומו של אישור מסירה כנטען על ידי מפנ"א כך שלא ניתן לומר כי עלה בידו לסתור את החזקה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. כיוון שהמבקש גם לא הציג אישור מסירה אליו כיוון רבות מטענותיו הרי שלא ראיתי כלל צורך לעסוק באלה.

אני סבור כי המבקש לא השכיל להציג תשתית – מעבר לטענה בעלמא – בדבר אי קיום אישור מסירה או אי קיום אישור מסירה תקין. משכך, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: