המ"ש 2560-09-16 מסיכה נ' מדינת ישראל

המבקש פנה לבית המשפט בבקשה להורות על הארכת מועד להסבת דוחות שמספריהם 90504425431 ו- 90504927584 משמו של המבקש אל שמה של הגב'  אופק שושן.

לדבריו העבירות בוצעו על ידי הגב' שושן, שכן  הרכב שבבעלותו שמספרו 3338866 היה בחזקתה אותה עת. לדבריו נודע לו על קיומם של הדוחות רק לאחר שקיבל הודעה ממשרד הרישוי כי עליו לבצע אמצעי תיקון. לדבריו הדוחות שולמו על ידי הגב' שושן.

לשיטתו יש להעתר לבקשה שכן אחרת חוטא יצא נשכר ואת הדין יתן המבקש על לא עוול בכפו.

המשיבה מתנגדת לבקשה, לשיטתה מטרת הבקשה הינה להתחמק מאמצעי תיקון שנדרשו מהמבקש על ידי משרד הרישוי. לדבריה הדוחות לא שולמו במועד כפי שטען המבקש אלא בשיהוי, באמצעות המרכז לגביית קנסות. לטענתה אחת העבירות כלל לא נעברה ברכב 3338866, אשר נטען כי היה בחזקת הגב' שושן.

המשיבה צירפה לתגובתה אישורי מסירה כדין לשני הדוחות ולפיכך לטענתה, אין הצדקה להורות על הארכת מועד להישפט. ועל כן עותרת המשיבה לדחיית הבקשה.

בית-המשפט שנדרש לבקשה להארכת מועד להישפט צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם: על המבקש להראות שמתקיים לפחות אחד משני התנאים המצדיקים פתיחת השער של בית-המשפט: האחד – סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט. השני- גרימת עיוות דין, אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים.

המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח הדוחות נמסרו למבקש כדין. המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת לכך שלא פנה בבקשה להסבה או בבקשה להישפט במועדים הקבועים בחוק.

לא זו אף זו, טענת המבקש כי הדוחות הגיעו אל הגב' שושן ושולמו על ידה שלא בידיעתו, הינה תמוהה, בשים לב שהדוחות נשלחו לכתובת מגוריו של המבקש. (טענה זו אף לא נתמכת בתצהירה של הגב' שושן).

אין בבקשה שצירף המבקש, כמו גם בתצהירים התומכים בבקשה, כל הסבר באשר לנסיבות בהן הגב' שושן מחזיקה משך תקופה ממושכת ברכבו של המבקש, לא צורף כל חוזה, או מסמך אחר היכול לחזק את הטענה. לא ברור הקשר בין המבקש לגב' שושן.

זאת ועוד, עיון בדוח שמספרו 90504927584 מלמד כי העבירה שמיוחסת שם, בוצעה ברכב אחר, שמספרו 8309261 ולא ברכב  3338866 כפי שנטען בתצהירים שצורפו. עובדה זו לבדה, מלמדת כי אין לסמוך על האמור בתצהירים.