המ"ש
בית משפט השלום נצרת לתעבורה
|
2302-02-14
11/07/2014
|
בפני השופטת:
מנאל חליחל-דיאב
|
| - נגד - |
המבקש:
סעיד בסול
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
1.לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס מס' 10110588760.
רקע
2.עסקינן בהודעת תשלום קנס בגין עבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, זאת בניגוד לסעיף 36(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, מיום 30.09.2013.
3.אין מחלוקת, כי הודעת תשלום הקנס נמסרה למבקש. לטענת ב"כ המבקש, המבקש מסר לידיו ביום 15.12.2013 את ההודעה לתשלום קנס על מנת שיגיש בשמו בקשה להישפט. מאחר וב"כ המבקש עבר באותה עת משרד ואף שהה בחו"ל מיום 29.12.2013 ועד ליום 2.01.2014, בשל טעות אנוש, הבקשה להישפט לא נשלחה. המבקש כופר במיוחס לו בדוח. מכאן בקשת הנאשם להארכת מועד להישפט.
4.ב"כ המשיבה אינו מתנגד, לאור הטענות שהועלו בבקשה, ולפנים משורת הדין, כי הבקשה תתקבל.
דיון
5.הלכה היא, כי בית המשפט הנדרש להארכת מועד להישפט, שוקל אם נתקיימו אותם עילות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. על המבקש להראות לפחות אחד משני טעמים: האחד, סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט. השני, גרימת עיוות דין באם לא התקיים דיון בבית המשפט (ראה: ע"פ (ב"ש) 7436/06 דן כהן נ' מ"י (פורסם ביום 27.12.06); רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793 (להלן: "איטליא"); ע"פ 40395/07 גרין נ' מ"י (פורסם ביום 05.08.07)).
6.בענייננו, המבקש לא הראה טעם ראוי מדוע הוא נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק. הטענה בדבר טעות משרדית שנפלה אצל בא כוחו אין בה בכדי להוות "טעם ראוי" המהווה סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה במועד (ראה: ע"פ (ת"א) 7022/99 מסילתי נ' מ"י (פורסם ביום 27.05.09).
יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון:
"על-מנת לשכנע את בית-המשפט כי יש עילה טובה לביטול פסק-הדין ולהניע את גלגלי המערכת השיפוטית מחדש, האפשרות האחת היא שהמבקש יראה כי יש נימוק של ממש לאי-התייצבותו לדיון. שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום-לב, אינה יכולה להצדיק אי-הופעה לדיון (ראו ר"ע 418/85 הנ"ל [5]). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך-הדין המייצג נאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת-לב של הנאשם עצמו" (ראה- עניין איטליא לעיל).
בתי המשפט חזרו על ההלכה לפיה אין בטענה כי נפלה טעות במשרדו של עורך הדין כדי להצדיק דרך כלל את ביטול פסק הדין (ראה גם- עפ"ת (חי') 50776-09-11 מחאג'נה נ' מ"י (פורסם ביום 01.02.12); רע"פ 3490/09 גל נ' מ"י (פורסם ביום 04.05.09); ש(חי') 5801-12-11 בטשווילי נ' מ"י (פורסם ביום 28.12.11); המ"ש 3602-02-12 אסעד אלסייד נ' מ"י (פורסם ביום 25.03.12).
7.המבקש הינו עורך דין במקצועו. לטענתו, בשל טענת החפות של המבקש, יש לאפשר לו לפנים משורת הדין לקבל את יומו בביהמ"ש, זאת חרף התנהלותו שלו.
8.לאור כפירת המבקש בעבירה המיוחסת לו, והחשש כי יגרם לו עיוות דין באם בקשתו תידחה, ולאור הסכמת המאשימה מצאתי, בנסיבות העניין להעתר לבקשה.
9.הנני מקבלת את הבקשה ומורה על הארכת המועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס מספר 10110588760
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ד, 11 יולי 2014, בהעדר הצדדים.