המ"ש 12928-11-16 בשיר נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט, בגין דו"ח מס' 90505448721 שניתן כנגד המבקש ביום 03.12.15,

בשל אי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961.

לטענת המבקש, לא ידע על ביצוע העבירה מאחר שבמועד ביצוע העבירה לא נהג ברכב, שכן הרכב נמכר לפני מועד העבירה לגנטוס סלים (להלן: "סלים"), וכי במועד ביצוע העבירה נהג ברכב בן דודו של סלים מר ניקולא גנטוס. יצוין כי צורף תצהירו של מר ניקולא גנטוס המאשר את דברי המבקש.

עוד טען המבקש, כי הדו"ח מושא הבקשה נרשם על שמו מאחר שבמועד ביצוע העבירה טרם הועברה הבעלות ברכב. כמו כן, טען המבקש בבקשתו כי לא קיבל את הדו"ח המקורי ולא ידע עליו עד לחודש יולי בעת שערך "בדיקה שגרתית" במקרה גילה על קיומו של הדו"ח.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הודעת התשלום נשלחה למבקש לכתובת הרשומה במשרד הפנים בדואר רשום עוד ביום 10.12.15 ופעם נוספת ביום 05.01.16 אך דבר הדואר חזר פעמיים בציון "לא ידוע במען". ועל כן לטענתה מתקיימת חזקת המסירה הקבועה בסעיף 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד 1974.

עוד טענה המשיבה כי הגם שהמבקש יודע כי בעיר מגוריו קיימת בעיה של חלוקת הדואר, המבקש לא טרח לעדכן כתובת מדויקת במשרד הפנים, ומשכך הם פני הדברים, ומשלא עשה כן, לטענתה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה תוך חיוב המבקש בתשלום הוצאות בגין אי מסירה של כתובת מדויקת במשרד הפנים.

כאמור, לבקשה צורף תצהירו של מי שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה הנטענת בבקשה שבפנינו. בנוסף, גם המשיבה מאשרת בתגובתה כי הודעת תשלום קנס שנשלחה למבקש חזרה פעמיים מהסיבה "לא ידוע במען". מכאן עולה כי למעשה המבקש לא קיבל את הודעת תשלום הקנס המקורית במועד.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון להשית על המבקש הוצאות בסך 250 ₪, וזאת לאור העובדה הגם שמבקש ידע כי קיימת באיזור מגוריו בעיה של חולקת הדואר, המבקש לא ראה לנכון לעדכן כתובת מדויקת שלו במשרד הפנים כדי למנוע מקרים כגון המקרה דנא.