המ"ש
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
1088-01-16
12/01/2016
|
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם
|
| - נגד - |
מבקש:
דוד לוגסי
עו"ד גולן
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
עובדות המקרה
ביום 25.5.14, נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום הקנס שבנדון (להלן – הדו"ח) ועניינה, הובלת מטען לא היה מחוזק היטב, עבירה על תקנה 85א(4) לתקנות התעבורה. הדו"ח נמסר למבקש במעמד רישומו.
המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק, אך שילם את הקנס ביום 28.8.14 .
טיעוני הצדדים
היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם, כי בדו"ח לא ציין השוטר את סעיף האישום, את סמל העבירה וכן, לא ציין את נקודות הרישוי בגין העבירה ולכן ואף שהוא כופר בעבירה, שילם המבקש את הדו"ח, בסוברו כי אין נקודות רישוי בצידו.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הקנס שולם ובנסיבות אלה, הפכה הרשעת המבקש לחלוטה.
דיון והכרעה
בע"פ 7038/05 פלר נגד מדינת ישראל, קבע כבוד הש' אלון:
"הדרך בה בחר המחוקק להסדיר הליכי עבירות הקנס בסעיפים 221-230 לחסד"פ מלמדת על שמירת מהותן כ"עבירות בפלילים" תוך הקפדה על זכויותיו הדיוניות של הנאשם מחד גיסא, לבין איפיונן ה"מעין מינהלי" מאידך גיסא, כאשר הנאשם הוא בעל זכות הבחירה לניתוב ההליך אם לכאן או לשם.
לאמור, זכות הנאשם בכל "עבירת קנס" לדרוש כי הדברים יתלבנו בביהמ"ש – אולם זכאי הוא באותה המידה לבחור באופציה ה"מעין מינהלית" על דרך תשלום הקנס.
ברם, נאשם המודע לאופציית הברירה הנתונה לו והבוחר, במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך המשפטי לא ייראה, בדין ובצדק, כנאשם שלא זכה ליומו בביהמ"ש, זאת הואיל וגילה הוא את דעתו ורצונו להותיר מסגרת ההליך בעבירת הקנס שיוחסה לו לתחום "המינהלי"...הימנעותו מבחירה אקטיבית באותה הזכות [על דרך מתן הודעתו כי ברצונו להישפט] כמוה כוויתור מודע על זכותו ליומו בביהמ"ש ועל כן נפקות ותקפות הסנקציה כנגדו [אותו הקנס] מצויה למעשה בתחום המעין מנהלי שלאחר התגבשותה "יראו אותו כאילו הורשע".
ברע"פ 2096/07 צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל, נאמר: