המ"ש 1019-05-17 ג'נשוילי נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

1.למבקש נרשמה הודעת קנס שעניינה נהיגה במהירות מופרזת ביום 5.2.16. הודעת הקנס נשלחה לכתובתו הרשומה של המבקש ביום 15.2.16. דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". הודעת הקנס שולמה ביום 13.3.17.

2.המבקש טוען בבקשה כי נרשמו לחובתו 13 הרשעות קודמות, חלקן זהות, בעבירות מסוג "ברירת משפט" ו"הזמנה לדין". בכל המקרים האמורים נפלו פגמים במשלוח דברי הדואר אליו, לרבות בנוגע למשלוח הודעת הקנס נשוא הבקשה. המבקש עותר לקבל את בקשתו על מנת לאפשר לו למצות זכויותיו בנוגע להודעת הקנס.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הודעת הקנס שולמה ביום 13.3.17 ומהווה כיום הרשעה חלוטה.

דיון והכרעה

4.דין הבקשה להידחות. לצורך הדיון אניח מבלי לפסוק כי המבקש אכן לא קיבל לידיו את הודעת הקנס. במצב דברים זה עולה תהיה: אם המבקש לא קיבל את הודעת הקנס, כפי שהנחתי, כיצד שולם הקנס נשוא הודעת הקנס ביום 13.3.17? ממה נפשך: אם המבקש הוא ששילם את הודעת הקנס הרי שעובדה זו מפריכה את טענתו כי לא ידע על הודעת הקנס ועל כן לא מיצה זכויותיו בנוגע אליה. זאת ועוד: תשלום הקנס על ידי המבקש חוסם את דרכו מהגשת בקשה זו. מנגד, אם אדם אחר, ולא המבקש, הוא ששילם את הודעת הקנס, הרי שעל המבקש - כתנאי להצדקת הדיון בבקשתו– רובץ נטל להראות כי הקנס שולם לא על ידו ולא בידיעתו. המבקש לא עמד בנטל. הוא לא טען כל טענה כאמור ולא פירט מי, אם לא הוא, שילם במקומו את הודעת הקנס וגרם בכך להרשעתו מכוח הדין וכל זאת מבלי שהמבקש יודע או מסכים לכך. המבקש נמנע מלטעון דבר בנקודה זו. על כן לא ניתן לקבוע כי הוא הראה כי יהיה זה מוצדק לדון בבקשה זו להארכת מועד להישפט בהתבסס על ההנחה כי הקנס שולם על ידי אדם אחר שלא בידיעתו של המבקש או בהסכמתו.

5.הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ז, 10 מאי 2017, בהעדר הצדדים.