הלפרין נ' סטאר ואח'

החלטה

לפני בקשה לחיוב בהוצאות לפי סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

הקובל הגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד המבקשים (שהיו נאשמים) במסגרתה האשים אותם במסגרת מספר פרשיות, בביצוע עבירות של היזק בזדון בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.

הקובל והמבקשים מתגוררים בבית מגורים משותף ברח' שימקין נחום בחיפה.

בכתב הקובלנה טען הקובל בין היתר, כי המבקשים ביצעו עבירות שהזיקו לרכוש משותף, בכך שהתקינו מזגן, דוד שמש, סורגים, מרזב וצנרת, וצלחת לוויין.

בדיון הראשון שהתקיים בעטיה של הקובלנה טענו המבקשים טענות מקדמיות לפיהן יש לבטל את כתב הקובלנה שהוגש כנגדם. בין היתר טענו, כי העובדות המתוארות בכתב הקובלנה אינן מהוות עבירה וכי גם אם תוכחנה עובדות כתב הקובלנה הרי עסקינן במעשים שהם בבחינת זוטי דברים. לפיכך יש להחיל על מעשיהם את הסייג הקבוע בסעיף 34יז לחוק העונשין.

בדיון השני שהתקיים ביום 25.4.13 ניתנה החלטת בית המשפט.

במסגרת ההחלטה קיבל בית המשפט את טענת המבקשים ביחס לחלק מהמעשים אותם ייחס להם הקובל ונמצא כי אינם מהווים עבירה.

אשר לחלק נוסף מן המעשים, נמצא, כי בעניינם אכן מתקיים הסייג של "זוטי דברים".

לפיכך, למרות שההחלטה ניתנה לאחר שנשמעו טענות מקדמיות, זוכו הנאשמים מביצוע המעשים הנ"ל בגדרי הכרעת דין (להלן: "הכרעת הדין").

על הכרעת הדין ערער הקובל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה (עק"פ (מחוזי חיפה) 1569-06-13 הלפרין נ' סטאר). הקובל טען בבית המשפט המחוזי טענות שונות. הקובל ביקש להשיב את הדיון לבית משפט השלום על מנת שייערך בירור עובדתי בנוגע למעשים אשר לגביהם הוחל סייג זוטי הדברים.

ביום 12.12.13 נתן בית המשפט המחוזי את פסק דינו במסגרתו נדחה ערעורו של הקובל.

יש להעיר, כי בדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביקש כל צד להליך כי יפסקו לטובתו הוצאות.

בשולי פסק דינו, לאחר שדחה את הערעור, ציין בית המשפט המחוזי: "[...] ורק מאחר שמדובר בהליך פלילי (גם אם פלילי "פרטי") ועל מנת שלא להרבות מחלקות בין הצדדים, לא נעשה צו להוצאות".

עובר לדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, הוגשה הבקשה דנן.

לטענת המבקשים, קיימת סמכות להורות על תשלום הוצאות הגנתם כאמור בסעיף 80(א) לחוק העונשין ותקנה 9(א) לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), התשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות").

על פי התוספת לתקנות, בגין לימוד התיק, עבודת הכנה וישיבה ראשונה בבית המשפט יפסוק בית המשפט סכום מרבי בסך של 2,294 ₪. בגין ישיבה נוספת, לאחר הישיבה הראשונה, ייפסק סכום בסך של 688 ₪, בהתאם לאמור בתקנה 9(ג) לתקנות.

המבקשים הדגישו גם את האמור בתקנה 9(ב) לתקנות, לפיה, אם נוכח בית המשפט שבנסיבות העניין מן הצדק לקבוע לעצור או לנאשם תשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד גבוה מזה שנקבע בפריט המתאים בתוספת, רשאי הוא לקבוע סכום גבוה יותר בשיעור שלא יעלה על 50% מהסכום הקבוע באותו פריט.

על פי נימוקי הבקשה, הקובלנה הוגשה נגד המבקשים בגין שש פרשיות שונות, כולן עקב פגיעה נטענת ברכוש משותף בבניין המשותף בו מתגוררים הם והקובל.

לגישת המבקשים, לא רק זיכויים מחלק מביצוע העבירות מצדיק פסיקת הוצאות, אלא גם ההחלטה לבטל את כתב הקובלנה בגין חלק אחר של המעשים. בעניין זה הפנו המבקשים לפסיקה הדנה בסוגיה.