הלפנבאום ואח' נ' בן דוד ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התובעים הם בני זוג (להלן – התובעים או הרוכשים). הם רכשו מן הנתבעת 1 (להלן גם – המוכרת) דירה. הדירה נמצאת בבית משותף. הסכם המכר נחתם ביום 4.7.07 (נספח א' לכתב התביעה, להלן – הסכם המכר). סכום התמורה הנקוב בהסכם המכר הוא 1,350,000 ₪ (סעיף 5.1 להסכם). מצד המוכרת, נוהל המשא ומתן לקראת העיסקה בעיקרו על ידי בנה, הנתבע 2 (להלן – נתבע 2). נתבעת 3 היא בתה של המוכרת. היא עורכת דין. היא ייצגה את המוכרת ואת נתבע 2 במשא ומתן האמור. היא גם מונתה כנאמן מטעם שני הצדדים במסגרת הסכם המכר.

2. הסעדים המבוקשים בתביעה (פיצויים, השבה, פיצוי מוסכם) מבוססים על טענות התובעים להפרות של הסכם המכר בשני עניינים עיקריים: האחד הוא נושא המעלית. השני, הוא טענות לאי ביצוע פעולות נדרשות על פי ההסכם, לרבות חתימה על שטרות, על מנת לאפשר את העברת הדירה משם המוכרת לשם התובעים. אדון תחילה בנושא המעלית, הוא הנושא המרכזי. אחרי כן אדון בטענות למחדלים ביחס לחתימה על שטרות.

נושא המעלית

3. בכתב התביעה (המתוקן) נטען, כי סוכם בין הצדדים על התקנת מעלית בבניין. נטען עוד, כי סוכם שסך של 50,000 ₪ מתוך התמורה ששילמו התובעים בגין הדירה ישולם עבור התקנת מעלית כחלקם של התובעים, והנתבעים 1 – 2 יוסיפו לתשלום זה סך של 50,000 ₪ נוספים, או מחצית מעלות המעלית, לפי הנמוך מבין השניים. בהקשר זה מפנים התובעים למספר הוראות בהסכם המכר, כמפורט להלן.

4. (א) סעיף 5 להסכם קובע לוח זמנים לתשלום התמורה. בין היתר, נקבע כי הסכום האחרון שיש לשלם, בסך של 450,000 ₪, ישולם ביום 1.8.07. נקבע כי סכום זה ישולם, בין היתר, כנגד סיום התקנת המעלית בבניין ואישור מהנדס מוסכם כי היא עומדת בכל התקנים והחוקים הרלוונטיים (סעיף 5.2.3).

(ב) בסעיף 5.2.4 נקבע, בהמשך לכך, כי אם במועד האמור לא תסתיים התקנת המעלית, או לא יהיה אישור מהנדס כאמור, ישולם הסכום האמור בסעיף 5.2.3, ומתוכו יופקד בנאמנות בידי הנתבעת 3 הסך של 150,000 ₪. סכום זה הוגדר בהסכם כ"סכום הנאמנות".

(ג) סעיף 5.2.5 קובע, כי סכום הנאמנות ישוחרר למוכרת, בין היתר, כנגד התקנת המעלית ואישור המהנדס כאמור לעיל. נקבע עוד, כי "היה והמוכר ימציא את כל האישורים הדרושים להעברת הרישום ע"ש הקונה יועבר למוכר 50,000 ₪ מתוך סכום הנאמנות, ו – 100,000 ₪ יישארו בנאמנות עד לסיום התקנת המעלית בבניין ואישור מהנדס מוסכם כי היא עומדת בכל התקנים והחוקים הרלוונטיים".

(ד) סעיף 8.2 להסכם המכר, קובע כך:

"כחלק מהתמורה עבור הדירה מתחייב המוכר לדאוג להתקין בבניין באופן מיידי לאחר חתימת הסכם זה מעלית תקנית וחוקית שתקבל את הסכמת השכנים הנדרשת, במידה ונדרשת. המוכר מתחייב לשאת במחצית העלות של התקנת מעלית בבניין ו/או במקסימום עד לגובה של 50,000 ₪, הזול מביניהם"

(ההדגשה הוספה)

(ה) לכתב התביעה צורף מסמך רלוונטי נוסף, הנושא תאריך 25.2.08 (נספח ב' לכתב התביעה). המסמך כתוב בכתב יד. מצורפת לו הצעת מחיר של חברה בשם שיא מעליות בע"מ, אשר מסרה לנתבעת 1 הצעת מחיר להתקנת מעלון בבניין ביום 28.11.07 (נספח ב' לכתב התביעה. להלן תיקרא החברה האמורה גם – מתקין המעלית). עניינו של המסמך בהתקנת מעלית בבית המשותף. במסמך מפורטים מחיר המעלית. מפורטות תוספות שונות למפרט המעלית. המחיר הכולל, לרבות מע"מ, הינו 136,730 ₪. נכתב בו "בן דוד [נתבע 2 – ע.ש.] ישלם 60,000 ₪ והיתר משפחת הלפנבאום". המסמך חתום על ידי התובעים ונתבע 2 (עדות נתבע 2, בעמוד 19).

5. ביסודו של דבר, המחלוקת בין הצדדים ביחס להתקנת המעלית מתמקדת בעניין מרכזי אחד: האם התמורה החוזית המוסכמת (1,350,000 ₪) כללה את חלקם של התובעים בתשלום בגין המעלית (בסך של 50,000 ₪), כטענת התובעים; או שמא, כטענת הנתבעים, על התובעים להוסיף לתמורה החוזית את חלקם במימון התקנתה של המעלית, כעולה מנספח ב' לכתב התביעה. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התובעים הרימו את הנטל לבסס את טענותיהם לגבי פירושו הנכון של הסכם המכר. להלן הטעמים העיקריים למסקנה זו.

6. ראשית, סעיף 8.2 להסכם המכר קובע במפורש, כמודגש לעיל, כי התחייבות המוכר להתקנת המעלית נעשתה כחלק מן התמורה עבור הדירה. מסעיף זה עולה בבירור, כי התקנת המעלית היא חלק בלתי נפרד מן התמורה שמקבלים התובעים עבור הסכום שהם משלמים. זו אף זו, סעיף 5.1 להסכם המכר קובע כי התמורה החוזית הקבועה בו, בסך של 1,350,000 ₪, היא סופית ומוחלטת, ולא תהא נתונה לשינוי מכל סיבה שהיא. יש לציין, כי הנתבעים אינם מתמודדים בטיעוניהם באופן ממשי עם הוראת סעיף 8.2.

7. שנית, אין מחלוקת, כי ביום 2.3.08 פנה בא כוח התובעים לנתבעת 3 בבקשה כי תעביר סך של 26,855 ₪ כחלקם של מרשיו בתשלום הראשון למתקין המעלית (נספח א' לכתב ההגנה). בא כוח התובעים כתב במפורש, כי הוא מבקש לדאוג לתשלום הסכום האמור "כחלקם של מרשיי בתשלום הראשון למתקין מתוך התמורה ששילמו למרשתך". נתבעת 3 העבירה כבר למחרת את הסכום האמור. היא לא העלתה כל הסתייגות בהודעת פקס' מיום 4.3.08 המאשרת את ביצוע הפעולה (נספח טז' לתצהיר התובעת). לטענת הנתבעים בכתב ההגנה (ראו גם מכתב באת כוח הנתבעים מיום 12.3.08, נספח ג' לכתב ההגנה), הדבר נעשה כחלקה של המוכרת על פי התחייבותה לשאת במחצית עלות התקנת המעלית. טענה זו עומדת בסתירה לכך, שמדובר בפעולה שנעשתה, בבירור, בהמשך לדרישה להעברת חלקם של התובעים בתשלום הראשון בגין המעלית.

8. יצויין, כי הסכום של 26,855 ₪ אינו מקרי. על פי הצעת המחיר של מתקין המעלית, התשלום הראשון אשר היה עליו לקבל עמד על 35% מסכום העיסקה. הסך של 26,855 ₪ הוא, בדיוק נמרץ, 35% מן הסכום שהתובעים התחייבו לשאת בו (76,730 ₪), על פי נספח ב' לכתב התביעה. גם מכך, וגם מלשונו של נספח א' לכתב ההגנה עולה, כי בקשת התובעים שיקפה, בזמן אמת, את הבנתם כי הסכום ששילמו לנתבעים במסגרת הסכם המכר, כולל את התשלום בגין המעלית. כאמור, על הבנה זו לא חלקו הנתבעים, באותה נקודת זמן. יש להוסיף ולהעיר, כי 35% מחלקם של הנתבעים בהתקנת המעלית (60,000 ₪ בסך הכל) הם 21,000 ₪. אין בפניי הסבר ברור של הנתבעים מדוע, אם התשלום הראשון האמור הוא בגין חלקה של המוכרת, כנטען, הוא לא עמד על הסך האמור (ראו עדות נתבע 2, בעמוד 18).

9. שלישית, טענה זו של הנתבעים מעוררת קושי נוסף. סכום הנאמנות הופקד בנאמנות עד להתקיים התנאים הקבועים בהסכם, הכל כמפורט לעיל. אין מחלוקת, כי בתחילת מרץ 2008, הנתבעים לא היו רשאים לשלם מתוכו את חלקם שלהם בעלות התקנתה של המעלית, עד להתקיים התנאים האמורים. הם בוודאי לא יכלו לעשות כן, בהמשך או בתגובה לפנייה של התובעים כי התשלום ייעשה בגין חלקם של התובעים בתשלום הראשון.

10. רביעית, הפירוש לו טוענים התובעים מתיישב עם נספח ב' לכתב התביעה, ממנו עולה כי מחיר המעלית (ללא מע"מ) הוערך בכ – 105,000 ₪. במצב זה, הותרת סכום של כ – 100,000 ₪ בנאמנות, בהתאם להוראות ההסכם, תואמת את טענות התובעים כי סכום התמורה החוזית כולל את התשלום בגין חלקם של התובעים עבור המעלית (ראו בהקשר זה גם סעיפים 6 – 7 לתצהיר עו"ד נווה, אשר העיד על הפרקטיקה בכגון דא לא למותר להבהיר כי איני מייחס משקל לניסיון של התובעים לסמוך על מסקנה משפטית בדבר פירוש ההסכם, המפורטת בחוות דעתו של עו"ד נווה. תצהיר עו"ד נווה התקבל אך לשם הוכחת עניינים שבנוהג ופרקטיקה, ולא כחוות דעת מומחה בתחום המשפטי של פירוש הסכמים (ראו החלטה מיום 17.12.09). ). עו"ד נווה ציין בהקשר זה כי לא מקובל להשאיר סכום כפול מן הדרוש, כטענת הנתבעים (סעיף 6 לתצהירו הנ"ל; ראו גם בעמוד 4 לעדותו). יצויין, כי הנתבעת 3 אישרה בעדותה כי הסכום שנקבע בנאמנות אכן שיקף את מחיר המעלית הצפוי (בעמוד 25 לעדותה).

לא למותר להבהיר כי איני מייחס משקל לניסיון של התובעים לסמוך על מסקנה משפטית בדבר פירוש ההסכם, המפורטת בחוות דעתו של עו"ד נווה. תצהיר עו"ד נווה התקבל אך לשם הוכחת עניינים שבנוהג ופרקטיקה, ולא כחוות דעת מומחה בתחום המשפטי של פירוש הסכמים (ראו החלטה מיום 17.12.09).