הלל נ' עיריית פתח תקווה

החלטה

המבקש הגיש במסגרת ה.פ. 2794-03-10 תובענה לסעד הצהרתי המצהיר על בטלות חוב כספי בסך של 4,090 שהינו חב למשיבה בגין דוחו"ת חניה.

בפניי בקשה לצו מניעה זמני המורה למשיבה לחדול מפעולות גבייה כלפי המבקש.

המשיבה הגיבה לבקשה והמבקש השיב לתגובתה.

הצדדים לא ביקשו לחקור המצהיר מטעם הצד שכנגד ולפיכך בהתאם לתקנה 241 לתקסד"א תנתן ההחלטה על יסוד הבקשה והתשובות לה.

הגעתי לכלל מסקנה, לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה כי דין הבקשה להדחות ואבאר להלן מסקנתי זו.

המשיבה נתנה תגובה מפורטת, מגובה באסמכתאות, ממנה עולה לכאורה כי פעולותיה בעניין דוחות החניה שניתנו כנגד המבקש הינן כדין.

הגעתי לכלל מסקנה לכאורית, לעת עתה, כי סיכויי התובענה נחזים כנמוכים ואינם מצדיקים מתן מתן סעד זמני למבקש.

זאת ועוד – לא יגרם למבקש נזק בלתי הפיך המצדיק התערבות של בית המשפט בשלב מקדמי שכזה. אם ישלם המבקש למשיבה את חובו, המוכחש על-ידו, ואם יקבע בסופו של של דבר בפסק-הדין כי החוב לאו חוב הוא, כי אז תחזיר המשיבה למבקש את ששילם לה. המדובר במשיבה שהינה עירייה, מן הגדולות בארץ, כך שאם תתקבל התובענה תתכבד ותשיב למבקש את ששילם לה, אם ישלם, ואין כל הצדק למתן צו המניעה כמבוקש.

לא זו הרי זו – מאזן הנוחות נוטה בבירור לכיוון המשיבה. המבקש מעיד על עצמו בבקשתו שהינו מנכ"ל חברה, אינו מדבר על קשיים כלכליים ולפיכך אין לו כל בעיה לשלם את סכום חובו למשיבה. מאידך, המשיבה הינה רשות ציבורית, המנסה שנים רבות להיפרע מן המבקש חובות חניה המגיעים לה לכאורה כדין.

בנסיבות שכאלה, וכאמור, אף מאזן הנוחות נוטה באופן חד משמעי לטובת העירייה המשיבה.

סוף דבר – הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחית.

המבקש ישלם בתוך 30 יום מהיום למשיבה, באמצעות באי כוחה, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪ + מע"מ, שאם לא כן – ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"ע, 28 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: