הלוי נ' מדינת ישראל

פסק דין

ראשית דבר:

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 10/06/13, על ידי השופט שמואל יציב, בתיק ת"ש 3897-06-11.

2.הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וגזר הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין העבירה של סטייה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "התקנות"), עבירה של נהיגה בחוסר זהירות – לפי תקנה 21 (ג) לתקנות והתנהגות שגרמה נזק לרכוש ולגוף – לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות.

4.בכתב האישום נטען כי המערער נהג ביום 24/03/10 בדרך עכו מדרום לצפון והתקרב לצומת הצריף. באותה עת, נסע רכב אחר, באותו כיוון נסיעה, אם כי משמאלו של המערער.

בהגיע כלי הרכב לצומת הצריף, המערער לא שם לב לדרך, סטה שמאלה לנתיב נסיעת הרכב האחר וחסם את דרכו ועקב כך כלי הרכב התנגשו.

5.המערער כפר בעובדות כתב האישום ובית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים והחליט להרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו.

בהמשך שמע את הטיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

פסילה בפועל של חודשיים, 3 חודשי פסילה על תנאי לשלוש שנים וקנס כספי בסך 1800 ₪ שישולם בתוך 90 יום.

6.הערעור כאמור, מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין גזר הדין.

טענות הצדדים:

7.המערער מלין על כך שבית משפט קמא החליט להרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו, חרף העובדה שהמשיבה לא הגישה סיכומים.

כמו כן, העלה טענות ביחס לקביעות של הבוחן וביקש להסיק מקביעות אלו כי הנהג האחר יכול היה למנוע את התאונה, לו היה נוסע במהירות סבירה בנסיבות העניין, קביעה עליה סמך ידיו בית משפט קמא.

8.לדעת בא כוח המערער, הסטייה של המערער לנתיב השמאלי לא גרמה לתאונה, אלא נהיגתו המהירה והבלתי סבירה של נהג הרכב האחר, היא זו שגרמה להתרחשות התאונה ומיקום הפגיעה בכלי הרכב יעיד על כך.

9.מגרסתו של המערער עולה כי גם הנהג האחר נסע באותו נתיב מאחוריו ולכן הוא הבחין בכלי הרכב הקרובים אליו ושנסעו מאחוריו ומשאותת ופנה שמאלה לא יכול היה לראות את הרכב האחר שככל הנראה, גם הוא נסע מאחוריו וסטה שמאלה, אם כי בתאוצה גבוהה ועקב כך, התרחשה התאונה.

10.בא כוח המערער טען כי גם במרחק שהוא פחות ממאה מטר, יכול היה הנהג האחר למנוע את התאונה, לו היה בולם ומאט.

המערער טען כי המהירות המותרת במקום היא חמישים קמ"ש והנהג האחר נסע במהירות של שבעים קמ"ש.

11.לדעת המערער, בית משפט קמא טעה משהסיק מהעובדות שהובאו בפניו כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת עליו ועל כן יש לקבל את הערעור ולזכותו בדין.