הכשרת היישוב חברה לביטוח ואח' נ' אבו עליון עודה ואח'

החלטה

1.המשיב 1 ("התובע") עובד כמפעיל מכונות קידוח מתנייעת של המשיבה 2 ("המעסיקה"). ביום האירוע (11.10.01) הוא נהג את מכונת הקידוח ובדרכו עבר באתר ריכוז כלי הרכב של המעסיקה על מנת לתדלק ולאסוף משם עוזר שאמור היה להצטרף אליו בהמשך הנסיעה לאתר העבודה.

לאחר שסיים לתדלק את המכונה, שמע רעשים מכיוון הבלמים וזחל מתחת למכונה לבדוק את סיבת הרעשים. לפתע השתחרר קפיץ מכאני ופגע בו בפניו.

הוא תובע בבית משפט השלום את נזקי גופו משתי קבוצות נתבעים.

האחת – מבטחי ביטוח החובה ("הפלתד"ית") של המכונה (הלוא הן המבקשות שבבקשה זו).

השניה – מעסיקתו (משיבה 2) ומבטחתה (משיבה 3).

בפתח ההליכים טענו התובע והמשיבות 2 ו- 3 כי המדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בפלת"ד.

המבקשות חלקו עליהן וטענו כי התאונה איננה תאונת דרכים.

בפסק הדין החלקי (מיום 29.6.10) קבע בית משפט קמא (כב' השופטת ס. כהן) כי המדובר אכן אמנם ב"תאונת דרכים" המקימה את יחודיות העילה פלתד"ית – ודחה את התביעה כנגד המעסיקה ומבטחת האחריות שלה.

בבקשה זו שבפני עותרות המבקשות לרשות לערער על פסק דין חלקי זה.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהם – לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה זו.

הצדדים אינם חלוקים כי מכונת הקידוח דנן הינה בגדר "רכב מנועי" וכי הנזק אירע אגב נסיונו של התובע (הנהג) לבדוק (או לתקן בעקבות כך) תקלה שגרמה לרעשים שנשמעו מכיוון הבלמים.

השאלה שבמחלוקת היתה – האם המדובר ב"טיפול דרך" או "תיקון דרך ברכב" – כטענת המשיבים, או שמא המדובר היה בתיקון יזום בחצרי המעסיקה – שאיננו בגדר "תיקון דרך".

בית משפט קמא, בפסק הדין החלקי המפורט כדבעי, בחן הראיות כפי שהובאו בפניו (בעדות נהג המכונה ובמסגרת ההסדר הדיוני) וקבע ממצאי עובדה.

עפ"י ממצאים אלה – הגם שטיפול התובע ברכב המנועי נעשה במקום ריכוז הרכבים של המעסיקה, לא היה זה טיפול מכאני יזום או מתוכנן – מחוץ למסלול הנסיעה ומטרתה.

נקבע כי התובע נהג את מכונת הקידוח למקום ריכוז כלי הרכב כדי לתדלק וכדי לאסוף את עוזרו – אגב כך שמע את הרעשים, התכופף מתחת לרכב לנסות ולאתר מקור הרעשים ותוך כדי כך נפגע מהקפיץ המכאני שפגע בפניו.

לא מצאתי בנימוקי הבקשה שבפני טעם או עילה המצדיקים התערבות בממצאי עובדה אלה.

כיוון שכך – ונוכח שאר ממצאי העובדה שקבעה הערכאה קמא – לא מצאתי מקום להתערב במסקנה המשפטית שהתבקשה מממצאי עובדה אלה – כי האירוע אמנם היה בגדר "תיקון דרך" – כמובנו בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבסעיף 1 לפלת"ד.

אכן מקום "תיקון הדרך" היה בחצרי המעסיקה (מקום ריכוז כלי הרכב שלה) – אולם בית משפט קמא קבע כממצא כי התובע ורכבו נקלעו לשם בנסיבות המפורטות לעיל – אגב ולמטרת הנסיעה.

3.אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.