הכרעת דין לנהג משאית שהואשם בגרימת מוות ברשלנות

ביום 18.5.2022 החלטתי לזכות הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות בכתב האישום.

להלן הנימוקים.

האישום

הנאשם הועמד לדין בגין עבירות גרם מוות ברשלנות – עבירה לפי סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ונהיגה בקלות ראש שגרמה חבלה של ממש לאדם ונזק לרכוש – עבירה לפי סעיפים 62(2) ו-38(2), (3) לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 2.10.2019 בסמוך לשעה 12:12 נהג הנאשם במשאית מסוג איסוזו מ"ר 10-947-88 (להלן: "המשאית") בכביש ברחוב האחד עשר בעיר צפת, מכיוון כללי צפון לכיוון דרום במטרה לפנות שמאלה בצומת T לכיוון בית ספר נועם (להלן: "הכביש" ו"הצומת" בהתאמה). באותה העת, נהג תמיר אפללו (להלן: "תמיר") באופנוע מסוג הונדה מ"ר 44-847-17 (להלן: "האופנוע") בכביש מכיוון דרום לכיוון צפון. יחד עם תמיר רכבה על האופנוע רימה סברדלוב, ילידת 19.6.1998 (להלן: "המנוחה") כאשר שניהם חובשים קסדות מגן. מכתב האישום עולה כי הנאשם נהג את המשאית בכביש בקלות ראש וברשלנות, ובהגיעו לצומת פנה שמאלה בנהיגה רציפה מבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע שהגיע ממול וחסם את נתיב נסיעת האופנוע. כתוצאה מכך התנגש האופנוע בגלגל אחורי ימני של המשאית ונפל על הכביש (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, המנוחה נפצעה אנוש וביום 7.10.2019 נקבע מותה. כמו כן, נגרמו לתמיר חבלת ראש קשה, שברים בשתי הרגלים וביד שמאל והוא אושפז למספר חודשים בית חולים בית לוינשטין במצב סיעודי. נזק כבד נגרם לאופנוע ונזק קל למשאית. על פי כתב האישום, רשלנותו של הנאשם וקלות הראש בה נהג, מתבטאים בכך שלא נתן זכות קדימה לאופנוע, חסם את דרכו ובכך גרם לתאונה שהביאה למותה של המנוחה ולחבלות קשות לתמיר.

תשובת הנאשם לכתב האישום

הנאשם הודה בנהיגה ובתוצאות התאונה אך כפר בנהיגה ברשלנות ובאי מתן זכות קדימה לאופנוע, כן כפר בגרימת התאונה שהביאה למותה של המנוחה ולחבלות לתמיר.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת