תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי ז"י
|
101-13
02/04/2013
|
בפני השופט:
אל"ם ארז פורת
|
| - נגד - |
התובע:
התובע הצבאי
עו"ד סגן לימור לוי
|
הנתבע:
טוראי ר.נ.
עו"ד יהונתן רבינוביץ'
|
| הכרעת דין וגזר דין |
על-פי הודאתו בפניי, הריני מרשיע את הנאשם בעברה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו-1955, בכך שנעדר מיחידתו ניצנים xxx רם xx, מיום 25/12/2011 ועד יום 05/03/2013, למשך 437 ימים, בהתאם לכתב האישום.
ניתנה היום, י' ניסן תשע"ג, 21/03/2013, והודעה בפומבי ובמעמד הנאשם והצדדים.
_____( - )_____
שופט
גזר דין
הנאשם נותן את הדין אחר שהורשע, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לתקופה בת 437 ימים שבסיומה נעצר.
על פי תדפיסו האישי הנאשם שירת כחודש ימים בלבד עד שהחל בהיעדרות הנוכחית, והוא עדיין בשלב הכשרה בסיסית בטירונות.
שאלת הזיקה שבין קשייו הנפשיים של הנאשם, ככל שאלה אובחנו ע"י ד"ר אבנשטיין כמפורט בס/1, והקרנתם על העבירה הנוכחית והמניע לה, הם שעמדו בבסיס טיעוני הצדדים.
הובהר כי הנאשם נבדק על ידי רופא פרטי בתחום בריאות הנפש, חוות דעתו לא הוגשה לעיוני שכן העד לא זומן להעיד והתביעה, בנסיבות אלה, התנגדה להגשת חוות דעתו.
מעיון בחוות דעתה של ד"ר אבנשטיין עולה כי לנאשם קשיים חברתיים לאורך חייו, אף במסגרות קודמות. הרופאה לא סברה כי הנאשם סובל ממחלת נפש של דיכאון, וקשייו לטעמה, ימצאו פתרון בדמות התאמת קה"ס הולם, כפי שנעשה.
הנאשם נמנע מלהעיד בפניי, ולא פירט אודות הרקע להיעדרות כמו גם על היפוך לבבות מסוים שחל בו, כעת, משהביע רצון בבדיקתו השנייה ע"י ד"ר אבנשטיין לנסות ולשרת בכל זאת.
בטיעוניה הפנתה התובעת לכך שהנאשם לא העלה בפני מפקדיו קשיים נפשיים ולראיה הפנתה לת/2, ומאידך הסנגור הפנה להתרשמות החפש שהנאשם אינו במצב נפשי שפיר (ראה ת/3).
מדובר בתקופת היעדרות ממושכת שהסתיימה במעצר הנאשם ואשר הרקע לה נעוץ, בין היתר, בקשיים נפשיים מסוימים, שהנאשם לא טיפל באבחונו אלא עד סמוך למועד מעצרו.
הנאשם נמנע מלפנות לגורם ברה"ני טרם העדרותו. לאחר תקופת העדרות קצרה הנאשם החל לעבוד ולתפקד באופן שגרתי (ראה ס/1), וכאמור אף בראיה לאחור, אין לומר כי מדובר במי שאינו מתאים לשירות צבאי.
בנסיבות שבפניי לא מצאתי הצדקה, ולו מינימאלית, להיעדרותו הממושכת של הנאשם, שאין לה הסבר גם בנסיבות הנפשיות שאותרו כעת בבדיקות הרופאה הצבאית.
שקלתי בענישת הנאשם את חומרת מעשיו, משך ההיעדרות והיעדר עילה של ממש להתמשכותה, ומאידך לכך שכעת הותאמו לו נתוני ברה"ן עדכניים שיש בכך סיכוי לשפר את סיכויי הישרדותו בשירות.
אינני ממצה עם הנאשם את מלוא חומר הדין על שום היותו בתחילת דרכו הצבאית, וסיכוי מסוים שנבט כעת ולפיו הנאשם יישרת כדבעי מכאן ולהבא.