תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי
|
21-13
13/01/2013
|
בפני השופט:
סא"ל נועה זומר
|
- נגד - |
התובע:
התובע הצבאי (סרן ליקול פס-טמסוט)
|
הנתבע:
ח/ טוראי א.ב (ע"י ב"כ סגן חגי בן דב)
|
הכרעת דין |
על פי הודאתה באשמה, מורשעת הנאשמת בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדרה ללא רשות מיחידתה, ניצנים xxx רמ xx, מיום 06/11/2012 ועד יום 07/01/2013, שהם 63 ימים.
ניתנה והודעה היום, ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
גזר דין
הנאשמת, טוראית א.ב, נותנת את הדין בגין היעדרות משירות בת 63 ימים, שהסתיימה בהתייצבותה. הנאשמת גויסה לצה"ל, בתום השתמטות בת כ-10 חודשים (כעולה מתדפיסה), שבגינה הוטל עליה עונש מחבוש מותנה. את הטירונות הראשונה בה הוצבה, במסגרת מקא"ם, בבסיס מחווה אלון, לא סיימה, שכן החלה בהיעדרות בת 35 ימים. בהליך המשמעתי שנערך לה באותה הזדמנות הוארך תוקפו של המחבוש המותנה (טופס התלונה לא הוגש לי ולכן לא ניתן להפעילו כאן). לאחר מכן, הוצבה הנאשמת לטירונות נוספת, הפעם בבסיס ניצנים. מפקדיה מציינים חוסר משמעת מובהק, תוך התנהגות מטרידה ונורמות בלתי ראויות. אף שציינה חובות של הוריה, בשאלון הקליטה שנערך לה, לא פנתה אל מש"קית הת"ש. במהלך הטירונות בניצנים, אובחנה על ידי קב"נית אליה הופנתה על ידי מפקדת הפלוגה, לאחר שזו התרשמה ממצוקה נפשית. בבדיקה, עלו פערים בין תפקודה של החיילת בפועל לבין התמונה אותה בחרה להציג. הרושם היה מקווי אישיות גבוליים, ונקבע כי נדרשת הערכה ובדיקה נוספת. הנאשמת, מצידה, החליטה כי לא קיבלה את הטיפול הראוי, וכי איננה זקוקה לאבחון קב"ן. זוהי עמדתה גם ביחס להליך הנוכחי.
זמן לא רב לאחר אותה בדיקה ברה"נית החלה הנאשמת, ביום 06/11/2012, בהיעדרותה הנוכחית. מספר ימים לאחר מכן, ביום 11/11/2012, פגש החפש את הנאשמת במרכז מסחרי בשדרות, שם הסבירה לו כי נתקלה בקשיי הסתגלות למערכת הצבאית ועל רקע זה ביצעה את ההיעדרות. נימוק זה נזנח על ידי הנאשמת, אשר בעדותה בפניי בחרה לתלות את היעדרותה במצב הביטחוני הקשה באיזור בסיס הטירונות בתקופה הרלוונטית. זאת, על אף שהיעדרותה החלה כתשעה ימים לפני תחילתו של מבצע "עמוד ענן", ואף שבחרה להסגיר עצמה כחודש ומחצה לאחר סיומו של אותו מבצע. הסבריה לאי התאמות אלו, בחקירתה הנגדית, היו קלושים. הדבר לא מנע ממנה להצהיר, במפגיע, כי אין היא ראויה לעונש כלשהו, בשל אותן נסיבות ביטחוניות. לדבריה, היא מבקשת לשרת בצבא, וכעת, לאחר ריצוי עונש הכליאה, למדה את לקחה ולא תשוב על המעשה גם אם תחול החמרה במצב הביטחוני.
התובע ביקש להחמיר בעונשה של הנאשמת, לאור ההיעדרויות החוזרות ולאור הנימוקים ה"ביטחוניים" שמצאה לנכון להתלות בהם, המחמירים דווקא את מצבה לעומת כלל החיילים שנשאו בנטל באותה תקופה. הסנגור, לעומת זאת, הדגיש כי קשייה של הנאשמת ניכרים, גם אם היא מסרבת להיבדק על ידי גורמי הטיפול. חוות הדעת המצויה בחומר, של הקב"נית בבסיס הטירונות, היא ראשית ראייה לכך. קשיי ההסתגלות הביאו גם להתאמת סימול קה"ס של 41.
באיזון שבין השיקולים, מצאתי כי נדרשת הרתעה ממשית במישור האישי. הנאשמת אומנם הסגירה את עצמה, אך כמפורט לעיל גילתה חוסר הבנה בסיסי ולא הפנימה את חומרת העבירה, עד כדי טענה כי לא מגיעה לה ענישה כלל. הטענה, כי למדה את לקחה בתקופת המעצר, העומדת כיום על 5 ימים, איננה רצינית, לאור ההזדמנויות החוזרות שניתנו לנאשמת בעבר. אילולא ההתרשמות הבלתי אמצעית מהתנהלותה בעת העדות, וכן ההתרשמות המקצועית של הקב"נית בבסיס הטירונות, הייתי מחמירה עימה הרבה יותר. בשים לב לכך שמלכתחילה, ביקשה להתגייס לצה"ל, חרף התנגדות משפחתה על רקע דתי, ולכך שסיימה את ההיעדרות בהתייצבות, יוטלו עליה העונשים הבאים:
1. שלושים וחמישה (35) ימי מאסר לריצוי בפועל, שמניינם החל מיום מעצרה.
2. שבעים וחמישה (75) ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים (2), לבל תעבור עבירה לפי סעיפים 92, 94 או 121 לחש"ץ.
זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום, ב' שבט תשע"ג, 13/01/2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
_____( - )_____
שופטת
העתק נכון מן המקור
עו"ד מיטל פרי, סרן
ע. משפטית לנשיא ביה"ד
חתימת המגיה תאריך הדפסה:10/02/2013