הכרעת דין בתיק תיק צבאי 1492/11

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו, XXX, מיום 31/10/11 ועד יום 10/12/11, בסך הכל 41 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

·            ניתנה היום, ‏26/11/12 , ‏י"ב כסלו תשע"ג , והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

________

שופט

גזר דין

הנאשם, טוראי י.ע הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, על כי נעדר מיחידתו במשך 41 ימים, עד למעצרו.

הנאשם גויס לצה"ל בחודש נובמבר 2010. מספר שבועות לאחר גיוסו ביצע היעדרות עליה הורשע בדין משמעתי, אז הופעל כנגדו עונש מחבוש מותנה שהושת עליו בדין משמעתי בגין כך שלא התייצב לשירות ביטחון במועד בו היה אמור לעשות כן. בסמוך לאחר מכן החל הנאשם בביצוע היעדרות בת 102 ימים, שהסתיימה במעצרו, עליה הורשע בבית דין צבאי במסגרת ת/2. עם סיום ריצוי מאסרו זה החל בביצוע היעדרות נוספת בת 86 ימים אשר הסתיימה אך עם מעצרו, ואשר בגינה נשפט בבית הדין לעונש מאסר בפועל, תוך הפעלתו של עונש המאסר המותנה שהוטל בת/2 (חציו בחופף וחציו במצטבר), והשתת עונש מאסר מותנה, בן 60 ימים, שהינו בר הפעלה (ת/3).

בינתיים, הוחלט במהלך חודש פברואר 2012 על ידי מפקד מיטב לפטור את הנאשם משירות צבאי בגין התנהגות רעה וחמורה.

ייאמר, כי בגין תיק זה הוחזק הנאשם במעצר "סגור" בימים 11-13/12/11, כאשר לאחר מכן הוחזק במעצר פתוח עד ליום 14/02/12, וכאשר לאחריו שוחרר ל"מעצר בית" אשר הסתיים ביום 06/05/12.

התובעת הצבאית המלומדת הפנתה לנסיבות החומרה המתקיימות בעניינו של הנאשם, ובכלל זה רצף היעדרויותיו הממושך, תוך שטענה שאין בפיטוריו של הנאשם מן השירות ובחלוף הזמן מאז, אותו תלתה בבקשות דחייה של ההגנה בניהול התיק, כדי להקהות מחומרת העבירה ומהצורך להענישו באופן ממשי. התביעה טענה עוד, שהנאשם הביא בהתנהגותו לכך שהוחלט לפוטרו מן השירות הצבאי. בנסיבות אלה עתרה התביעה לכך שעל הנאשם יושת עונש מאסר ממשי, תוך הפעלת עונש המאסר המותנה שב-ת/3 במצטבר.

הסנגורית המלומדת הפנתה לנסיבותיו האישיות - משפחתיות הסבוכות של הנאשם. הנאשם גויס, כך נמסר, במסגרת גיוס מעלה. משפחתו עלתה ארצה בראשית שנות התשעים. הוריו מבוגרים ולוקים באופן ממשי בבריאותם, תוך שאביו סובל ממחלת נפש קשה. הובא, כי אביו של הנאשם ביצע בעבר מספר ניסיונות אובדניים, אחד מהם לעיניי הנאשם. ההורים אינם עובדים עקב בעיות בריאותיות. פרנסת המשפחה הינה דלה ביותר. נמסר, כי הנאשם עזב את חוק לימודיו על רקע קשיי משפחתו. הסנגורית הפנתה לכך כי הנאשם לא השלים את הכשרתו הצבאית הבסיסית וכי לא הייתה לו הזדמנות להיוודע למערכת הצבאית ולהפנים את חוקיה. עוד טענה ההגנה, כי הנאשם משוחרר מהשירות הצבאי מזה תקופה ממושכת. בהפנותה לכלל נסיבותיו אלה של הנאשם, למשך היעדרותו הנוכחית, בת 41 הימים, ולפיטורו של הנאשם מן השירות הצבאי, אשר, כך לגישת ההגנה, מקהה במידה מסוימת את האינטרס הציבורי בתיק, עתרה ההגנה לכך שבית הדין יימנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, אלא יורה על הארכתו של עונש המאסר המותנה, וזאת בשל שיקולי שיקומו של הנאשם. לחלופין עתרה ההגנה לכך, שאם יופעל עונש המאסר המותנה, ירוצה העונש בדרך של עבודה צבאית. לסיום ציינה ההגנה, כי עובר לתחילת היעדרותו הקודמת של הנאשם הופנה כבר לועדת התאמה לשירות כפי שניתן ללמוד ממסמך הפסיכיאטר הצבאי (ס/3), תוך שהפנייה זו לא מומשה במהלך כליאת הנאשם במסגרת מאסרו הקודם.

הנאשם, בדברו האחרון, מסר, כי כשהיה נתון במתקן הכליאה היה משוחח עם אמו אשר פרסה בפניו את קשייה, והוא חש כי הוא נדרש לסייע למשפחתו.

היעדרותו הנוכחית של הנאשם, הגם שהינה בת 41 ימים,  הינה חמורה. ההיעדרות הסתיימה רק עם מעצרו של הנאשם. לכל אורך מהלך שירותו הצבאי של הנאשם נעדר הוא פעם אחר פעם מן השירות, באופן כמעט "רצוף" , תוך שאף לחובתו שתי הרשעות קודמות בפני בית דין צבאי. נגד הנאשם אף תלוי ועומד עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 60 ימים. דומה, כי הנאשם לא ביצע ניסיון ממשי כלשהו לתרום את חלקו במסגרת שירות ביטחון. בביצוע העבירה פגע הנאשם באופן של ממש בערך חברתי חשוב ביותר בדבר ביצוע שירות ביטחון, שהינו כה חיוני במציאות הביטחונית בה מתקיימת מדינת ישראל. לנאשם נקבע עוד קודם לגיוסו פרופיל רפואי בתחום הגבוה ביותר האפשרי . דומה, כי הנאשם במעשיו הביא לתוצאה בדבר פיטוריו משירות צבאי על ידי הרשות מן הטעם של התנהגות רעה וחמורה . יש להוקיע מכל וכל התנהגות כזו ולשרשה. מצאתי לדחות מכל וכל את הטענה המשתמעת, כאילו משך שירותו בפועל הקצר של הנאשם בשירות הצבאי עומד ל"זכותו", באשר טרם היה סיפק בידו להפנים את חובות השירות הצבאי. השתלשלות הדברים, במסגרתם נעדר הנאשם פעם אחר פעם, לאורך תקופה כוללת בת מאות ימים, מדברת בעד עצמה. בוודאי שאין התנהגות זו ושירותו הממשי הקצר של הנאשם בנסיבות אלה, יכולים לעמוד לזכותו.

לצד נסיבות משמעותיות אלה לחומרה שקלתי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הסבוכות של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בדברי הסנגורית המלומדת ובמסמכים אותם הגישה ס/1-ס/3. לא התעלמתי מקשייה הרבים של משפחתו, מבעיותיה הכלכליות, ממצבם הבריאותי של הוריו ומכך שמדובר במשפחה מרובת נפשות.

כן נתתי דעתי לכך שפסיכיאטרית צבאית ציינה עוד ביום 04/05/11, בעת שהנאשם היה נתון בכליאה במתקן הכליאה, כי היא מעבירה המלצה למפקדי הנאשם לשקול את הבאתו בפני ועדת התאמה לשירות בערוץ הפיקודי. ואולם, מאז מועד זה הנאשם למעשה לא שהה ביחידתו, אלא נעדר פעם אחר פעם מן השירות הצבאי, כשבתווך שהה במתקן הכליאה. מצאתי, אפוא, כי העונש ההולם למעשה העבירה של הנאשם בנסיבותיו, הינו עונש מאסר בפועל בן חודשים. לא מצאתי, כי בפיטוריו זה מכבר של הנאשם מן השירות הצבאי יש כדי להקהות באופן של ממש את חומרת העבירה ואת העונש שיש להטיל בגינה, וזאת בהינתן כי הנאשם בפועלו הביא לכך שפוטר מן השירות הצבאי, בשל התנהגות רעה וחמורה, ובהינתן כי לא נמנע ממנו מלסיים את משפטו זה מכבר, אלא שמשפטו נדחה פעם אחר פעם לבקשת ההגנה.

לא מצאתי עוד כי יש בשיקולי שיקומו של הנאשם כדי לדחוק לקרן זווית את שיקולי ההלימה וההרתעה המתחייבים בעניין דנן. לצד זאת, מצאתי להקל עם הנאשם, בעת גזירת העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבותיו המשפחתיות הסבוכות עד מאוד. בנסיבותיו אלה של הנאשם ואף בהתחשב במשך תקופת ההיעדרות בה הורשע במקרה דנן, הגם שהסתיימה רק עם מעצרו, מצאתי כי ראוי שההקלה עימו תבוא על דרך של חפיפת תקופת העונש המותנה המופעל עם עונש המאסר המוטל בגין התיק דנן. בכלל נסיבות אלה באתי לכלל דעה, כי בוודאי שאין ניתן לקבל את העתירה להימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, ולהאריך את עונש המאסר המותנה. עוד מצאתי, כי הענישה ההולמת לנאשם, בכלל נסיבות העניין, הינה בדרך של מאסר בפועל ממשי, ובאשר לכך מצאתי לדחות את עתירתה החלופית של ההגנה, כי העונש ירוצה בדרך של עבודה צבאית. אציין, כי בעת גזירת הדין נתתי דעתי גם לתקופה בה הוחזק הנאשם במעצר פתוח ולאחריה ב"מעצר בית".

בנסיבות אלה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.       שישים (60) ימי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי שלושת (3) ימי מעצרו ה"סגור"; הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל בבס"כ X ביום 09/12/12, עד לשעה 12:00, וזאת לבקשת ההגנה.

2.       הפעלתו, בחופף לעונש המאסר המוטל בסעיף 1, של עונש המאסר המותנה, בן שישים (60) הימים, שהוטל ב-ת/3.