אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> היעדר התערבות בהסדרי ראיה זמניים

היעדר התערבות בהסדרי ראיה זמניים

תאריך פרסום : 18/01/2016 | גרסת הדפסה

ענ"א
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
45285-11-15
09/12/2015
בפני השופטת:
אספרנצה אלון

- נגד -
המערערת:
א.פ.
עו"ד רענן כספי
המשיבים:
1. ר.פ.
2. המחלקה לשרותים חברתיים
3. אפוטרופוס לדין

עו"ד דוד רוזן
פסק דין
 

 

בפני ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה, כב' השופט בן ציון ברגר, מיום 10/11/15, (להלן: "בימ"ש קמא"), בה אימץ את ההסדרים הנוגעים להסדרי הקשר השוטפים שבין הקטינים לבין אביהם, המשיב מס' 1, בהתאם להמלצות התסקיר שהוגשו לבית המשפט באותו יום (להלן: "ההחלטה").

 

לטענת המערערת, יש להורות על ביטול ההחלטה מהטעמים הבאים:-

ההחלטה ניתנה על יסוד התסקיר בלבד:-

התסקיר, שבית המשפט אימץ את ההסדרים שהומלצו בו, הינו תסקיר לקוני, נעדר התייחסות ממשית לטובת הקטינים, לסדר יומם ולהשלכות הסדרי הראיה המומלצים על שגרת יומם של הקטינים, לרבות צרכיהם הרגשיים והחברתיים. מהקטינים נשללה האפשרות להשתתף בפעילות חברתית כל יום ו' בשבוע, דבר החשוב להשתלבותם החברתית בישוב אליו עברו לאחרונה; בתסקיר לא ניתנה כל התייחסות לדיווח והמלצות מרכז החירום ולחוות דעתם המקצועית של המטפלים בקטינים; במיוחד אין התייחסות להמלצות הפסיכולוגית שמינה בית המשפט, באשר למצבו הרגשי של הקטין מ., צרכיו ורצונותיו.

טעה בימ"ש קמא משאימץ את ההסדרים, ששינו את המצב הקיים ואינם תואמים את מציאות חייהם של הקטינים דה-פקטו, וזאת מבלי שניתנה לצדדים האפשרות להגיב להמלצות התסקיר או לחקור את עו"ס לסדרי דין על תסקירה, כמתחייב מסעיף 4 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955.

 

 

ההחלטה אינה מנומקת - לטענת המערערת, בימ"ש קמא לא נימק מדוע שונו הסדרי הראיה מיום ד' בשבוע ליום ה' וכן לא נתן דעתו בימ"ש קמא, כי הסדרים חדשים אלו אינם מאוזנים. הקביעה כי הקטינים יהיו כל יום חמישי ושישי בשבוע אצל המשיב, יוצרת חוסר שוויון תהומי בין ההורים.

בנוסף, החלטה זו תביא לנתק חברתי של הקטינים ומונעת מהקטין מ. אפשרות לזכות בטיפול פסיכולוגי באזור מגוריו, שכן המטפלים עובדים בימי ו' בשבוע.

על אחת כמה וכמה ההחלטה אינה סבירה ומידתית, כאשר מנע בימ"ש קמא מהצדדים לעתור לשינוי ההסדרים לתקופה של חודשיים – "החלטה חוסמת".

החלטת בימ"ש קמא תוביל לטראומה, תאפיל על גדילתם והתפתחותם של הקטינים והיא מובילה לפגיעה ממשית בטובת הקטינים ובעיקרון העל המנחה את ביהמ"ש.

 

ההחלטה סותרת החלטה נוספת שניתנה באותו יום – לטענת המערערת ההחלטה ניתנה בניגוד להחלטה נוספת שנתן בית משפט קמא מספר שעות קודם לכן, בתיק הקשור, שם הורה בימ"ש קמא לאפוטרופוס לדין להגיש עמדתה באשר להסדרי הראיה.

 

ההחלטה אינה תואמת את טובת הקטינים:-

הסדרי הראיה, כפי החלטת בימ"ש קמא, אינם מתקיימים ואינם ישימים. הבן מ. מסרב ללכת לאביו בימי חמישי, וקיימת התדרדרות במצבו הרגשי. אף האפוטרופוסית לדין סבורה שאין לאמץ את המלצות התסקיר כלשונן, ולטובת הקטינים יש להורות על השלמת האבחון, מציאת מטפל לקטין מ. וטענות נוספות שלא נשמעו ולא נבחנו על ידי בימ"ש קמא. עוד הדגישה כי מתן החלטה  "חוסמת" המונעת מהצדדים להגיש בקשות לביהמ"ש למשך חודשיים ימים, נוגד את טובת הקטינים ואת הצורך לבדוק את מצבם בזמן אמת.

 

לטענת המשיב יש להורות על דחיית הערעור.

ההחלטה ניתנה כהמשך ישיר להמלצות וועדת התסקירים שהתכנסה בעניינם של הקטינים ונכחו בה ההורים, עו"ס מחוזית לסדרי דין, עו"ס לחוק הנוער, עו"ס לסדרי דין, מנהלת הרווחה   והאפוטרופסית לדין. מהתסקיר עולה כי המערערת מתנגדת להסדרים שנקבעו בוועדת התסקירים ולדבריה, אין הם מתחשבים בצורכי הילדים, במיוחד כאשר רוב הפעילות וימי ההולדת שבישוב מתקיימים בימי חמישי ושישי. משלא השלימה המערערת עם ההסדרים החדשים ועם לינת הקטינים אצל המשיב, הגישה הערעור. את טענת המערערת כי בחוות הדעת אין התייחסות למומחים יש לדחות, שכן ההמלצות שניתנו בעבר אינן תואמות את המצב העכשווי ולא בכדי התכנסה וועדה מורחבת, בכדי לדון בהסדרי הראיה שבין המשיב לבין הקטינים.

באשר לטענה כי ההחלטה אינה מנומקת, טוען המשיב כי בימ"ש קמא מכיר היטב את המשפחה, בפניו התנהלו מזה שנים הליכים רבים. מזה כ- 5 שנים מוגשות מדי יום ביומו בקשות ע"י המערערת ובעניינם הוגשו למעלה מ- 500 כתבי בית דין – בקשות, תגובות, ערעורים וצווים.

 

לטענת המשיב, המערערת עשתה ועושה כל שלאל ידה בכדי לנטרל את האב מחיי הקטינים ומונעת את הסדרי הראיה של המשיב עם הקטינים. המערערת טוענת שיש לתת העדפה לפעילות חברתית על פני זמן איכות עם האב, והדבר מנוגד לטובת הקטינים ולפסק הדין של בית משפט קמא, שם בסעיף 22ג לפסק הדין נקבע כי בימים שבהם מתקיימים הסדרי ראיה של הילדים עם האב, לא תרשום האם את הקטינים לחוגים בימים אלו, למעט אם ניתנה הסכמת האב מראש ובכתב.

בניגוד לכך, המערערת, על דעת עצמה, רשמה את הבן מ., ללא פחות מאשר שלושה חוגים המתקיימים בימי חמישי – חוג כדורסל, בייסבול וחוג הנוער העובד והלומד.

לטענת המשיב, המערערת מחמירה במעשיה את הניכור ההורי בין הבן מ. לבינו. היא מונעת ממנו לנסוע לבית המשיב, מונעת את האפשרות שיהיה לצד אחיו, ד., ואביו, המשיב, וזאת ביתר שאת, משהוחזרה לה משמורת הקטינים על ידי ערכאת הערעור (כב' השופט שרעבי).

 

לעמדת האפוטרופוס לדין, הקטינים מתגוררים יחד עם אמם בישוב, אליו עברו להתגורר בחופשת הקיץ האחרונה. השינוי הגביר והסלים את המתח בין ההורים ואת המחלוקות ביניהם. לכך יש להוסיף כי בתקופה זו לא המשיך הטיפול הרגשי בילדים.

בחודש האחרון, הבן מ. הצביע ברגליו, סירב לקיים את הסדרי הביקורים ומצוקתו עולה מתוך התנהגותו. כך גם לגבי אחיו, ד. יש לזכור כי הקטינים בגרו ולהם צרכים חברתיים מוגברים.

על ההורים לגלות גמישות והתחשבות בפעילויות החברתיות של הקטינים, שרובן ככולן מתקיימות בימי חמישי ושישי בשבוע ובאותם ימים, על פי החלטת בית משפט קמא, על הקטינים להיות עם אביהם.

 

עו"ס לסדרי דין ועו"ס לחוק הנוער, אשר נכחו בוועדת התסקירים, הגישו תסקיר ודיווחים נוספים לבית המשפט ואף נכחו בדיון בפניי, הדגישו את הקשיים אודות הסדרי הראייה הנובעים מהמתיחות בין ההורים ומהמרחק במגוריהם, האם בצפון והאב במרכז הארץ. שתי העובדות הסוציאליות הדגישו את החשיבות לשמור על קשר ילד-הורה אל מול הצורך והחשיבות בהשתתפות בפעילות חברתית, וכי הן ערות לכך שההורים הביעו הסתייגויות מההמלצות, אך גם היום הן חוזרות על המלצות אלו ולעמדתן, יש להשאיר את הסדרי הראיה על כנם. השפעת הסדרי הראייה תיבחן באופן שוטף כאשר ההורים ימשיכו לקבל טיפול והדרכה הורית, כל אחד בישוב מגוריו, וכן בהתכנסות הגורמים המטפלים, בטווח של חצי שנה.

 

החלטת בית משפט קמא:-

"הוגש תסקיר עו"ס במסגרתו דיווח על החלטות אשר התקבלו במסגרת ועדת התסקירים אשר התקיימה.

המלצות התסקיר...

בשלב זה יש בדעתי לאמץ את ההסדרים הנוגעים להסדרי הקשר השוטפים (קרי המלצות 1-3). סבורני כי יש בהמלצות אלה כדי להתיישב עם טובתם של הקטינים. אוסיף כי על ההורים להיות בקשר בנוגע לאירועים החברתיים המתקיימים בימי שישי ובמידת הצורך לשנות את שעת ההגעה לצורך השתתפות באירוע. הסדרי החזרה והאיסוף יהיו כפי שמתקיימים כיום. ההסדרים בנוגע לחלוקת חגים וחופשות ימשכו כפי שקבוע בפסקי הדין.

יוגש תסקיר משלים בעוד 2 חודשים בנוגע ליישום הסדרי הקשר והמלצה להמשך.

יובהר לצדדים כי עליהם לפעול לאור ההסכמות שהושגו על מנת לאפשר בחינה אמתית של זמני השהות לפיכך, אין בכוונתי לעסוק בנושא הסדרי הראיה מעבר לנקבע על ידי בהחלטה זו וזאת עד לקבלת התסקיר המשלים בעוד כחודשיים. שכן כאמור, יש לבחון את קיום ההסדרים בפועל ואת רצון הקטינים".

 

הכרעה

 

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובחנתי החלטת בימ"ש קמא, אני מורה על דחיית הערעור.

 

בימ"ש קמא מכיר היטב את המשפחה לפני ולפנים. במהלך שמונה השנים האחרונות– ויש לזכור כי צעיר הבנים, ד., הינו יליד 2007 והבן הבכור, מ., הינו  יליד 2005 – התנהלו הליכים רבים בפני בימ"ש קמא והוא נחשף לצדדים באופן ישיר ומתמשך. בפניו התנהלו דיונים למכביר וניתנו ע"י בימ"ש קמא החלטות בכמות העולה על ההיקפים הנהוגים בבית משפט למשפחה, גם בקנה מידה של תיקים מורכבים. הסכסוך עד עתה בפני בית משפט קמא הביא ל- 33 תובענות.

מתוך נקודת מוצא זו, הטענה כי בית משפט לא נימק החלטתו, אין לה בסיס. יתירה מזו, אורכה של ההחלטה אינו מעיד על תקפותה ו/או על רצינותה. בית משפט קמא קבע כי המלצות וועדת התסקירים מתיישבות עם טובת הקטינים, וכי הם ישובו ויבחנו עת יוגש תסקיר משלים בעוד כחודשיים.

אני מוצאת כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, שהיא החלטה זמנית שתשוב ותיבחן על ידו. לא בכדי קבע בימ"ש קמא – בשלב זה – ובהמשך הורה על הגשת תסקיר משלים עד ליום 10.1.16.

בימ"ש קמא ראה לנכון לשוב ולבחון את הסדרי הראיה הזמניים, עם קבלת התסקיר המשלים וכן הורה להורים לאפשר בחינה אמיתית של זמני השהות, וזאת עד לקבלת התסקיר המשלים, קרי בעוד כחודשיים (עמ' 2 שורות 4-6 להחלטת בימ"ש קמא). על רציונל זה חזר בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 15.11.15, עת דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע:

"...כאמור בהחלטתי סבורני כי ההמלצות מתיישבות עם טובת הקטינים. יש לבחון את יישום ההמלצות בפועל..." (החלטה מיום 15.11.15)

 

טענת המערערת כי בימ"ש קמא אימץ את המלצות התסקיר וליתר דיוק, המלצות וועדת התסקירים מבלי שנשמעה עמדתה, אינה מדויקת. התנגדותה עמדה לנגד עיניו. בתסקיר נרשם כי האם פנתה לביהמ"ש בבקשה לשנות את הסדרי הראיה מיום חמישי ליום רביעי, בעקבות השתתפות הילדים בפעילויות ובחוגים בישוב ובמרכז הקהילתי  (הרישא בעמ' 2 לתסקיר) והסתייגות ההורים להמלצות בדבר הסדרי הראייה המומלצים, היו אף הם בגוף התסקיר:-

 

"האם מתנגדת להסדרים שנקבעו בוועדת תסקירים, לדבריה אינם מתחשבים בצרכיהם של הילדים במיוחד יום חמישי ושישי, שרוב הפעילות החברתית בימי ההולדת מתקיימים בימים אלה. האב גם כן לא מסכים עם ההסדר שנקבע ביום שני בוועדה. לדעתו, אין מקום לקבוע שיכול להיות עם הילדים ובזמן שנעמד לרשותו הוא נמצא בטיפולים. סופי שבוע רצה שההסדר יימשך עד יום ראשון". (הסיפא בעמ' 2 לתסקיר).

 

בדיווח נוסף שהוגש לבימ"ש קמא מיום 22.11.15, ציינו עו"ס לסדרי דין ועו"ס לחוק הנוער, כי ועדת התסקירים בחנה מס' אפשרויות להסדרי ראיה על מנת לאפשר לקטינים פעילות חברתית בישוב החדש אליו עברו, יחד עם זאת, נמצא כי יש לשמר ולאשר את הסדרי הראיה עם האב, שכוללים גם לינה. הפסיכולוגית שערכה את הבדיקה הפסיכולוגית לקטין מ., ציינה כי אין היא רואה כל מניעה להסדרים אלו, ואין באפשרותה להגדיר מתמטית את זמני השהות המקסימליים או המינימליים.

שתי העו"ס – עו"ס לסדרי דין ועו"ס לחוק הנוער, התרשמו כי האם אינה מסכימה להסדרים אלו ואינה נותנת את ברכת הדרך להסדרים שנקבעו, בטענה שאינם מתחשבים בצרכים החברתיים של הילדים. שתיהן ציינו בפני בימ"ש קמא כי בשלב זה, אין צורך לשנות את הסדרי הראיה שנקבעו.

 

על החשיבות במתן החלטות בענייני הסדרי ראיה בפרק זמן קצר וסביר, אין צורך להכביר מילים. פרקליטי הצדדים העוסקים יום יום במלאכה מודעים לכך.

לו היה בית משפט מאפשר לצדדים לחקור את פקידת הסעד ו/או להשלים טיעוניהם, הדבר היה מביא לעיכוב משמעותי במתן ההחלטה, משאיר אי וודאות ואולי אף מגביר הנתק בין הבן מ. לבין המשיב. יתירה מזו, עניינה של המשפחה - על אף מורכבותה - אינו שונה ממשפחות רבות הממתינות ליומם בבית המשפט. ההחלטה כפי שניתנה ובמועד שניתנה, תואמת את טובת הקטינים ואת חלוקת המשאבים שעל בית המשפט להפעיל בשוויוניות כלפי כלל המתדיינים. בימ"ש קמא בצדק קבע כי ישוב ויבחן את הסדרי הראייה בפרק זמן של חודשיים, מהטעם שיש לאפשר בחינה אמתית להסדרים אלו וכן נוכח ידיעתו כי קיימת מעטפת טיפולית מקיפה סביב הילדים.

באשר לטובת הילדים – החלטת בית משפט קמא עולה בקנה אחד עם טובתם.

"...סוגיה זו של טובת הילד, שאתרע מזלו ודרכי הוריו-מולידיו נפרדו זה מזו, לעולם אינה כולה שחור-לבן, כפי שנראית היא בעיני כל אחד מן ההורים הנלחמים זה בזה, ולא תמיד מה שנראה בעיני זה או זו כטובתו הבלעדית של הילד אכן כך הוא. האינטרס האישי של כל אחד מן ההורים יכול שישבש בעיניהם את טובתו האמתית של הילד..."

(הש' מנחם אלון, בג"צ 488/88, דואר נ' דואר, פ"ד מב(4) 453 (1989))

 

לפני סיום, עו"ס לסדרי דין טענה כי פנתה לבימ"ש קמא בבקשה לקבל הבהרות באשר לסמכותה לעניין התקשורת בין ההורים, האיחורים בסיום או תחילת הסדרי הביקורים, וכן לעניין החגים, וזאת נוכח פסקי הדין וההחלטות שנתן בימ"ש קמא בעבר. בעניין זה, אף פנתה העו"ס לסדרי דין לביהמ"ש לקבל הנחיות ברורות, ראה פנייתה מיום 12.11.15. עד להחלטה מבהירה שתינתן על ידי בימ"ש קמא, אני מסמיכה את העו"ס לסדרי דין לפעול בהתאם להמלצות שגובשו בוועדת התסקירים ביום 2.11.15 ואשר דווחו לביהמ"ש בתסקיר מיום 5.11.15.

 

מלפנים משורת הדין, אני מחייבת את האם בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪ לטובת אוצר המדינה. מצופה ממנה, כמו גם מהאב, שיתנו את ברכת הדרך לחלוקת הזמן ההורי, כפי שנקבעו על ידי בימ"ש קמא, ויקפידו על השתתפות רציפה בטיפול ובהדרכה הורית. צרכים חברתיים אינם עולים על צרכים משפחתיים ועל כיבוד אב ואם. רק שילובם ברגישות ובתבונה, יביא להעצמת ביטחונם הרגשי של הקטינים לעת הזו ולעתיד לבוא.

 

אני מורה על דחיית הערעור.

 

הפיקדון שהופקד, יוחזר למערערת לאחר ניכוי הוצאות המשפט.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר שהוחסרו בה פרטים מזהים.

 

 

ניתן היום,  כ"ז כסלו תשע"ו, 09 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

                                                                       

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ