הילאל גידאן ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית ואח'

השופטת ג' כנפי-שטייניץ:

           בעתירה המונחת לפנינו מבקשים העותרים, בני משפחתו של המחבל אחמד יאסין הלאל מוחמד גידאן, כי נבטל צו החרמה והריסה, שהוציא המשיב 1 (להלן: המפקד הצבאי), מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, אשר מורה על החרמה והריסת המבנה בו התגורר המחבל עם בני משפחתו (להלן: צו ההריסה ו-תקנה 119, בהתאמה).

הרקע לעתירה

1. ביום 6.7.2023 הגיע המחבל ברכב לפאתי היישוב קדומים כשהוא חמוש באקדח ובסכין. משהגיע למקום כוח צה"ל על-מנת לבדוק את רכבו, פתח המחבל בירי לעבר הכוח וגרם למותו של לוחם צה"ל, סמ"ר שילה אמיר ז"ל.

2. המחבל נוטרל בזירת הפיגוע. לאחר הפיגוע, איתרו גורמי הביטחון בבית המחבל צוואה המעידה על כוונותיו הרצחניות ופתק במכשיר הטלפון שלו ובו הכיתוב "קדומים". על פי המידע שבידי גורמי הביטחון, היה המחבל פעיל בארגון הטרור חמאס וביצע את פיגוע הירי מטעמים לאומניים, תוך הזדהות עם ארגון הטרור ובהכוונתו. ארגון חמאס אף נטל אחריות לביצוע הפיגוע בהודעה רשמית שפרסם באתר הטלגרם של הזרוע הצבאית של הארגון, עם שמו ותמונתו של המחבל, כשהוא עוטה סרט חמאס לראשו, אוחז באקדח עמו ביצע את הפיגוע ולובש את החולצה שלבש בעת הפיגוע.

3. בעקבות הפיגוע הרצחני, ועל מנת להרתיע מפגעים פוטנציאליים מביצוע מעשי טרור, החליט המפקד הצבאי, בהמלצת שירות הביטחון הכללי, ועל דעת פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, להפעיל את סמכותו לפי תקנה 119 ולהורות על החרמה והריסה של הבית בו התגורר המחבל בכפר קיביא.

4. ביום 17.8.2023, הודיע המפקד הצבאי על כוונתו להחרים ולהרוס את המבנה האמור, תוך מתן אפשרות השגה עד ליום 23.8.2023. להודעה זו צורפה חוות דעת הנדסית בנוגע לאופן ביצוע ההריסה. ביום 29.8.2023, הוגשה על-ידי באי-כוח העותרים השגה על כוונת המפקד הצבאי להרוס את המבנה. בהשגה נטען, בין היתר, כי ביצוע ההריסה באמצעות חבלה חמה עלולה לפגוע במבנים "שאינם נוגעים לאירוע" ולפיכך התבקש לעשות שימוש בשיטת הריסה שפגיעתה פחותה. כן נטען כי הריסת המבנה תפגע בבני משפחתו של המחבל, אשר לא ידעו אודות כוונותיו ולא היו מעורבים במעשה, וכי מן הראוי היה שהמפקד הצבאי ישקול שיקול זה בגדר החלטתו להרוס את כל המבנה בו התגוררה המשפחה. בהתאם, נטען כי החלטת המפקד הצבאי להרוס את המבנה במקרה דנן היא החלטה לא מידתית. עוד הועלו במסגרת ההשגה טענות עקרוניות נגד השימוש בתקנה 119.

5. ההשגה נדחתה במכתבו של המפקד הצבאי מיום 14.9.2023, לאחר שזה נדרש לטענות שעמדו בבסיסה. למכתב האמור צורף צו ההריסה וצוין כי צו זה לא יבוצע לפני יום 20.9.2023. לבקשת העותרים ניתנה להם ארכה לשם הגשת העתירה עד ליום 28.9.2023.

תמצית טענות הצדדים

6. העותרים שבים על הטענות העקרוניות שנטענו ונדונו בעבר בכל המתייחס לשימוש בתקנה 119. לטענתם, השימוש בתקנה זו אינו משרת את התכלית ההרתעתית העומדת ביסודה, אלא להיפך – השימוש בה מוביל להחמרה במצב הביטחוני על רקע העמקת העוינות והשנאה. כן נטען כי השימוש בתקנה מנוגד להוראות המשפט הבינלאומי והדין הישראלי. עוד הוסיפו העותרים כי יש לעיין מחדש בחוקיות השימוש בתקנה 119 בהרכב מורחב, וכי מדיניות ההריסה המופנית כלפי פלסטינים נגועה בהפליה משעה שזו אינה מופנית כלפי אזרחי ישראל המעורבים באירועים אלימים נגד פלסטינים.