החלטה בתיק הפ 581/04

1.         בפניי תובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, בה מבקש ניסן חקשורי (להלן: "המבקש") מבית המשפט להצהיר כי משה בובליל (להלן: "משיב 1") עבר על הוראות הדין ובכלל זה הוראות חוק ניירות ערך ותקנותיו. לפיכך, אין לאפשר לו לכהן כדירקטור או כנושא משרה בחברת פרמייר קלאב בע"מ, משיבה 3, (להלן: "פרמייר") ובכל חברה בה יש לפרמייר כוח למנות דירקטורים ו/או נושאי משרה, וכי כל כהונה שלו, בין אם כדירקטור ובין אם כנושא משרה בפרמייר או בחברות המוחזקות על ידה, תסתיים לאלתר או במועד קרוב.

כמו כן, מתבקש בית המשפט לחייב את המשיבים 3- 7 לעשות כל פעולה שבידם כדי להביא להפסקת כהונה כאמור, ולהורות למשיבים 8-9, המחזיקים בנאמנות במניות פרמייר, לגבי הפעלת כוח ההצבעה הנלווה למניות פרמייר, להביא להפסקת כהונה כאמור.

כן מתבקש בית המשפט להורות, כי המשיב 1 ימנע מניהול בפועל של עניני פרמייר וכי המשיב 2 לא יפעל על פי הוראותיו של המשיב 1 ויימנע מלשתף במישרין או בעקיפין את המשיב 1 בניהול פרמייר והחברות המוחזקות.

2.         על פי הסכמת הצדדים, הוחלט כי בטרם ידונו טענות המבקש בהמרצת הפתיחה לגופן, תידון תחילה השאלה המקדמית שהעלו המשיבים: האם ההסכם בין הצדדים מיום 2.4.03 (להלן: " "הסכם הרב""), על פיו הסדירו המבקש והמשיב 1 את חילוקי הדעות ביניהם ופסק הדין בה"פ 636/03 של כב' השופטת ה' גרסטל הנותן תוקף ל "הסכם הרב" (להלן: " פסק הדין"), מייתרים תובענה זו ויש לדחותה על הסף.

מכאן, שהחלטה זו תידון בשאלה המקדמית האמורה.

רקע עובדתי

3.         המבקש והמשיב 1 הם אנשי עסקים ולהם עסקים משותפים מזה שנים רבות. עיקר עסקיהם מרוכזים בחברת פרמייר, והם הבעלים בחלקים שווים של כל מניותיה ומכהנים בה כדירקטורים. פרמייר היא חברת האם של קונצרן הכולל נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים, ביניהם קבוצת בתי מלון בישראל מרשת "קלאב הוטל" וחברה השולטת במחציתו של קזינו לוטרקי ביוון.

פרמייר מחזיקה בכל המניות של קלאב הוטל אילת בע"מ (להלן:" המשיבה 4") ובאמצעותה, מחזיקה במניות של המשיבות 5, 6 ו-7. מניותיהם של המבקש והמשיב 1 בפרמייר מוחזקות באמצעות שני נאמנים, יודן חברה לנאמנות בע"מ (משיב 8) ועו"ד אורי רוזן (משיב 9) (להלן: "הנאמנים").

המשיב 2 מכהן כדירקטור וכמנכ"ל במשיבות 3, 4, 6, ו-7 וכן כדירקטור במשיבה 5 ובחברות מוחזקות נוספות.

4.         במשך שנים, לא היה המבקש מעורב באופן פעיל בניהול העסקים המשותפים. לטענתו, נתן אמון מלא במשיב 1, אשר ניהל בפועל את העסקים המשותפים. בתחילת שנת 2003 התגלעו מחלוקות בין המבקש למשיב 1 לגבי הניהול והשליטה בחברות אשר בבעלותם. בשלב כלשהו משהתדרדרה מערכת היחסים בין השניים, הם פנו לעזרתו של מי שהמבקש הגדירו כמורו ורבו, כב' הרב פינטו (להלן: " הרב"), על מנת שיישב את הסכסוך הקשה שפרץ ביניהם.

בתום דיונים ארוכים לפני הרב, שנמשכו שעות רבות, נוסח ביום 2.4.03 ""הסכם הרב"" עליו חתמו המבקש והמשיב 1. " "הסכם הרב"" הסדיר את הנקודות המהותיות שהיו במחלוקת בין הצדדים. יום למחרת חתימת " "הסכם הרב"", הצדדים ברכו על חתימתו וציינו, כי הסכסוך הסתיים וכי הצדדים יצאו לדרך חדשה.

התקווה כי ההסכם בין הצדדים יביא לסיום הסכסוך ולפתיחת דף חדש במערכת היחסים התבדתה במהרה. בעלי הדין חלקו על פרשנותו של " "הסכם הרב"", בשאלת תוקפו ונפקותו המשפטית והמעשית, ולא פעלו על פיו. המבקש שלח הודעת ביטול למשיב 1, אשר מצידו פנה לבית המשפט שיתן תוקף ל" "הסכם הרב"". הדבר הוביל לפתיחתם של הליכים משפטיים רבים האחד כנגד השני שהתנהלו ועודם מתנהלים בבתי המשפט.

5.         ההליך המשפטי הראשון, לאחר " "הסכם הרב"", שהסתיים בפסק דין הינו פסק הדין בהמרצת הפתיחה 636/03 מיום ה- 12.08.04 של כב' השופטת הילה גרסטל. בפסק הדין נקבע, כי " "הסכם הרב"" תקף ומחייב את הצדדים והודעת הביטול של המבקש הייתה שלא כדין ואינה תקפה.

יש לציין, כי התובענה שבפני הוגשה ביום 4.4.04, דהיינו עוד בטרם ניתן פסק הדין. הנושאים שהועלו בתובענה שבפני, לא הועלו שם. המבקש בחר לתבוע באפיקים מגבילים. עתה, משניתן פסק הדין, יש לבחון האם קביעותיו מייתרות תובענה זו.

מפאת חשיבות פסק הדין והשלכותיו לעניננו, אביא בקצרה את עיקריו בכל הנוגע ל" "הסכם הרב"" והפרטים הרלוונטיים לעניננו.

כך סיכמה כב' השופטת גרסטל את הנושאים שהוסדרו ב" "הסכם הרב"":

" (א)    התחשבנות העבר - נקבע שכל החשבונות נמחקים. דהיינו, כל התחשבנות שהיתה בין חברות קלאב הוטל והחברות הנלוות - מתאפסת.

   (ב)     חובות כלפי המבקש או כלפי המשיב נמחקים אף הם, ואין כל טענה כלפי המבקש לגבי הניהול ומשיכות הכספים "ואין לאף אחד חוב על חברו". דהיינו, איפוס החשבונות של המבקש והמשיב זה כלפי זה וכלפי החברות, ביחד עם ויתור על כל טענה כלפי המבקש לגבי פעולות שעשה בעבר.

   (ג)     "תמורת דבר זה" המבקש זכאי ל- 6 מליון דולר והמשיב זכאי ל- 8 מליון דולר.