החלטה בתיק הפ 433/05

בפני בקשת המשיבה לדחייתה על הסף של התובענה בהמרצת הפתיחה, שהוגשה על-ידי המבקשת, ולחילופין, על העמדת התובענה עד לסיום ההליכים בערר שהגישה המבקשת לוועדת הערר של מחוז מרכז.

לחילופין, ולמקרה בו תידחה בקשתה, עותרת המשיבה לצירופם של צדדים שלישיים לדיון בהמרצת הפתיחה: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון-לציון; רכבת ישראל; וחברת החשמל לישראל - הן המשיבות האחרות בערר שהגישה המבקשת.

הרקע לתובענה

1.                המבקשת הינה הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקה 3 בגוש 3922 (להלן: " המקרקעין"), המצויים בדרום-מזרח ראשון-לציון, בסמוך לצומת עין הקורא.

שטח המקרקעין הרשום הינו 42,934 מ"ר.

ביום 26.9.2000 פורסם בקובץ תקנות 6057 צו הפקעה ביחס למקרקעין (להלן: " צו ההפקעה"), מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: " פקודת הדרכים").

החלק מתוך המקרקעין אשר הופקע בהתאם לצו ההפקעה, הינו בשטח של 16,223 מ"ר, המהווה שיעור של 37.8% משטח המקרקעין.

חלק נוסף מהמקרקעין, בשטח 2,922 מ"ר, הופקע במסגרת הפקעה קודמת, כך שסך השטח המופקע עומד על 19,145 מ"ר, המהווה 44.6% משטח המקרקעין.

2.                ביום 14.12.2000 פורסם ברשומות אישורה של תכנית המתאר המחוזית החלה על המקרקעין, תמ"מ 6/3א' (להלן: " תכנית המתאר"). תכנית זו פורסמה להפקדה ברשומות עוד ביום 22.5.97, כך שבמועד פרסום צו ההפקעה, היו הוראותיה ותשריטיה ידועים.

בעקבות פרסומה של תכנית המתאר הגישה המבקשת, ביום 1.1.03,  תביעה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון-לציון (להלן: " הוועדה המקומית"), מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 ("להלן: " החוק"), לקבלת פיצוי בגין הפגיעה אשר נגרמה, לטענתה, למקרקעין עקב אישור התכנית (להלן: " בקשת הפיצוי").

3.                ביום 5.9.02 תפסה המשיבה חזקה במקרקעין המופקעים, מכוח צו ההפקעה. הודעה על תפיסת הקרקע נשלחה למבקשת ביום 9.10.02.

ביום 17.11.03 שלחה המשיבה למבקשת הודעה על תשלום פיצוי בגין ההפקעה. על-פי ההודעה, שטח בן 10,734 מ"ר מהקרקע מהווה 25% מהשטח המופקע, בגינו אין חובת פיצוי. החלק הנותר, בעבורו ישולם פיצוי, הינו בשטח 8,412 מ"ר, ובגינו ישולם פיצוי בסך 2,378,772 ש"ח.

סכום הפיצוי האמור הועבר לבעלי המניות במבקשת ביום 25.3.04. הודעה על תשלום המע"מ בגין הסכום האמור נשלחה למבקשת ביום 14.3.05.

ביום 24.3.05 הגישה המבקשת תובענה על דרך של המרצת פתיחה, היא התובענה שדחייתה מתבקשת כאן. במסגרת המרצת הפתיחה, עתרה המבקשת לקביעת שיעור הפיצויים המגיע לה בגין הפקעת הקרקע מעבר לסכום הפיצוי ששולם לה, בהתאם לחוות-דעת השמאי מטעמה; ולחילופין, למינוי שמאי מטעם בית המשפט לקביעת שיעור הפיצוי האמור.

במסגרת המרצת הפתיחה, לא ציינה המבקשת את עובדת הגשתה של בקשת הפיצוי על-פי סעיף 197 על-ידה ולא את דחיית הבקשה, וכן לא ציינה כי בכוונתה להגיש ערר על החלטת הדחייה האמורה.

סכום הפיצוי הראוי בגין ההפקעה, על-פי חוות הדעת השמאית שצירפה המבקשת להמרצת הפתיחה, עומד על-סך 22,785,600 ש"ח.

4.                לאחר הגשתה של המרצת הפתיחה, הגישה המבקשת, ביום 20.2.05, ערר על החלטת הוועדה המקומית הדוחה את בקשת הפיצוי שהגישה מכוח סעיף 197 לחוק (ערר 164/05-135). הערר הוגש לוועדת הערר של מחוז מרכז, מכוח סעיף 198(ד) לחוק. במסגרת הערר עתרה המבקשת לביטול החלטתה של הוועדה המקומית ולקבלת פיצוי בהתאם לסכום אותו ביקשה בתביעת הפיצוי, או למינוי שמאי מכריע להכרעה בשאלת הפיצוי.

סכום הפיצוי הראוי בגין ירידת ערך המקרקעין, עקב אישורה של תכנית המתאר, כפי שנדרש בבקשת הפיצוי אשר קבלתה מתבקשת במסגרת הערר, עומד על-סך 6,253,013 $ (שער הדולר במועד הבקשה עמד על 4.785 ש"ח, כך שהסכום המבוקש שווה ערך לסך של כ- 29,920,667 ש"ח).

ביום 1.1.06 הגישה המשיבה את תשובתה להמרצת הפתיחה, במסגרתה נתבקשה דחייתה של התובענה על הסף או, לחילופין, העמדתה, עקב קיומו של הליך מקביל תלוי ועומד - הוא הערר הנדון בוועדת הערר - אשר סכום התביעה בו כולל בו את סכום התביעה בהמרצת הפתיחה, ומוסיף עליו.

ביום 31.12.06, לאחר הגשת בקשת הסילוק האמורה, נתקבלה החלטה על-ידי ועדת הערר בערר 164/05-135, במסגרתה הורתה ועדת הערר על מינוייה של שמאית מכריעה, גב' נורית ג'רבי, בשאלת הפגיעה במקרקעין עקב תכנית המתאר, ושיעורה.