החלטה בתיק הפ 200188/06

1.         המשיבה, על פי טענתה, היתה בת זוגו של חיים מוסטיקמן, שהמבקש הוא עזבונו, מאז שנת 1996.

            מוסטיקמן ז"ל נפטר בשנת 2004.

            הסכסוך בין הצדדים נוגע לכספים שנגבו בעקבות הליכים משפטיים שננקטו כנגד גוף מסוים בביילורוסיה, שהיה חייב כספים למוסטיקמן.

            הכספים מוחזקים כיום, בהסכמת הצדדים, בנאמנות, על ידי באי כוחם.

            המשיבה טוענת, כי כספים אלה שייכים לה מכוח המחאת זכות, שעשה מוסטיקמן לטובתה, עוד בחייו, ובתובענה זו מבקשת המשיבה מבית המשפט ליתן צו הצהרתי בהתאם.

            המבקש טוען, כי המחאת הזכות נעשתה בתרמית, וכי הכספים צריכים להיות מועברים אליו.

2.         בבקשה זו עותר המבקש לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות ענינית, כיוון שהסמכות הענינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לעניני משפחה.

            המשיבה טוענת, כי הסמכות הענינית לדון בתביעה שהוגשה נתונה לבית משפט זה.

            הדין עם המבקש.

3.         על פי חוק בתי המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן - החוק), סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה הותנתה בקיומם של שני תנאים: הראשון, שהתובענה האזרחית תוגש על ידי אדם (או עזבונו) נגד בן משפחה (או נגד עזבונו). השני, שעילתה של התובענה הינה בסכסוך בתוך המשפחה.

4.         התנאי הראשון מתקיים בוודאי בעניננו, לכל הפחות על פי גירסת המשיבה.

            המשיבה היתה ידועתו בציבור של מוסטיקמן (סעיף 1(2)(א) ל חוק), והתובענה היא נגד עזבונו (סעיף 1(2)).

            אמנם, המבקש חולק בתשובתו להמרצת הפתיחה, כך נראה, על הגדרתה של המשיבה כמי שהיתה ידועתו בציבור של מוסטיקמן, אך ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות הענינית נעשית קודם כל על פי כתב התביעה (רע"א 6558/99 חבס ואח' נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, להלן - חבס).

5.         באשר לתנאי השני.

            פסק הדין המנחה בשאלה זו הוא פסק דינו של כב' הנשיא ברק בענין חבס. נקבע (עמ' 4-343), כי הדיבור "עילה" האמור בסעיף קטן (2) להגדרת המונח "עניני משפחה" בסעיף 1 ל חוק, משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית, עילתה בתוך המשפחה, אם סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה.

            כאמור לעיל, נקבע עוד ב חבס (עמ' 346), כי ההכרעות בנתונים העובדתיים של הסמכות נעשות על פי כתבי הטענות של הצדדים, ובראשם כתב התביעה.

            קביעה זו הורחבה והובהרה בפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה ב-ע"א 16612/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, בעמ' 308: " ב צד הנתונים האובייקטיביים, ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התיחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם, רוצה לומר: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם - האם הסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להמצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות הענינית של הערכאה המתאימה".

            בחינת המקרה דנן לאור העקרונות שהוזכרו לעיל מובילה למסקנה, כי עילת הסכסוך היא בתוך המשפחה ועל כן הסמכות הענינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לעניני משפחה.