החלטה בתיק הפ 193/01

לצערי הליכים אלו נמשכו מעבר לנדרש מחמת שהמבקש, שלא היה מיוצג, לא הצליח לבצע המצאות כדין ו/או להמציא אישורי המסירה לבית המשפט במשך תקופה ארוכה.

המבקש מבקש לבטל פסק משקם חלקי, לפיו חויב בתשלום חלף הערבות באשר לטענתו בשעתו בשנת 1995 חשבונו זוכה בסכומים שונים שהועברו אליו והיו צריכים להשאירו ביתרת זכות, וכספים אלו הועברו על ידי האגודה שלא כדין מחשבונו, ולפיכך נותר חשבונו בחובה והוא חויב בתשלום חלף הערבות.

ביום 28.4.99 ניתן פסק משקם חלקי ובו נקבע חובו של החייב לאגודה בגין חלף הערבות, וכן נפרס החוב תוך מתן אפשרות להגשת נתונים לחישוב כושר ההחזר.

ביום 9.8.01 ניתן פסק דין משקם חלקי נוסף ובו נקבע אופן ההחזר ובין השאר על סמך נתונים שהמציאו החייבים לחישוב כושר ההחזר.

המבקש פנה ביום 14.6.00 למינהלת ההסדרים במכתב אותו צירף לבקשתו ובו טען כי ביום 29.3.00 {כך במכתב} בוצעה בהנהלת חשבונות של האגודה פעולה חשבונית שמטרתה היתה לזכות את חשבונו בסכום הפקדה של תקציב הסוכנות היהודית מיום 31.12.91 {כך במכתב}.

לטעמו, כרטיסו לאחר ביצוע הנ"ל, הורה על יתרת זכות.

לפי האמור באותו מכתב חברי האגודה העבירו יתרת זכות זו לחברים אחרים באגודה, וזאת שלא בהסכמתו ובניגוד לדין. 

לדבריו פנה לאגודה לבירור והצליח לבסוף לקבל מסמך המורה על שינוי יתרת הזכות רק על סך 10,000 ש"ח.

על כן, לדעתו יש לתקן את פסק המשקם מאחר ואינו חייב בחלף הערבות.

ביום 6.7.00 נתנה החלטת המשקם לפיה הודעה על דרישת החוב נמסרה לחייב עוד בשנת 95, והחייב לא הגיש על כך השגה ולא הגיש בקשה לארכה, ועל כן אין בידו לאחר זמן כה רב לדון בטענות.

ביום 9.8.01 ניתן ע"י המשקם אותו פסק חלקי המציין את אופן ההחזר ועליו הערעור.

ראשית, לעניין המועדים:

המערער טוען כי בקשתו נסבה על פסק המשקם החלקי מיום 9.8.01 שעה שהבקשה לביטול הוגשה ביום 14.10.01; המבקש שאיננו מיוצג לא התייחס לשאלת האיחור, שהרי גם אם על כך נסבה הבקשה, עדיין אחר על פי המועדים הנקובים בחוק הבוררות - 45 יום לאחר מתן הפסק.

אכן ניתן לבית המשפט שיקול דעת להאריך המועד מטעמים מיוחדים, אולם בקשה כזו לא באה כלל בפני.

אף אם הייתי רואה טעם מיוחד להארכת המועד לפנים משורת הדין, בהיות המבקש לא מיוצג, סבורתני כי לא ניתן להעתר לבקשה גופה מהטעמים שיפורטו:

למעשה, מתוך פסק המשקם החלקי מיום 23.4.99 עולה כי חלף הערבות נקבע על ידי המשקם עוד ביום 30.6.96.

לאחר מכן, ביום 28.4.99 שוב נעשתה קביעה של המשקם לגבי חלף הערבות.

לגבי שני פסקי משקם אלו לא הוגשה כל בקשת ביטול ואין מחלוקת שהמועד להגשת בקשת ביטול לגביהם חלף עבר לו.

כאמור על פי המסמך שהגיש המבקש פנה הוא למנהלת ההסדרים רק ביום 14.6.00, כאשר לטענתו באותו מכתב בוצעה פעולת הזיכוי בחשבון ביום 29.3.00, היינו לאחר מתן שני פסקי המשקם הנ"ל.