החלטה בתיק הפ 1266/07

לפני בקשה אשר הוגשה מטעם אנגל ג'רנל דיבלופרס בע"מ (להלן: " המבקשת"), למתן צו להורות למשיב, מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המשיב") להשיב בתצהיר ערוך כדין על שאלות 3 ו-4 לשאלון שנשלח אליו על ידי המבקשת.

כמו כן, מתבקש בית המשפט להורות למשיב להמציא לעיונה של המבקשת את פרוטוקול הדיון של ועדת הפשרות של המשיב, שהתקיים בחודש ינואר 2007 או בסמוך לכך (להלן: " הדיון"), בעניין הסדר פשרה אפשרי בין המבקשת לבין המשיב (להלן: " הפרוטוקול").

רקע כללי -

1. בין הצדדים נחתם חוזה פיתוח מהוון ביום 30/4/1992 (להלן: " חוזה הפיתוח") לגבי נכס מקרקעין מסוים אשר עליו בנתה המבקשת פרויקט בניה.
2. התביעה בתיק העיקרי עוסקת במחלוקת לגבי פרשנותו של אחד מסעיפי חוזה הפיתוח (להלן: " הסעיף") הדן בחיוב המבקשת בגין תוספות בניה שהיא ביצעה בפרויקט.
3. בתיק העיקרי, המבקשת (התובעת שם) עותרת למתן צו הצהרתי לפיו יש לפרש את הסעיף כך שהיא תחוייב בגין תוספת בניה לגבי שטח של 454 מ"ר, אשר הינם מעבר לשטח הבניה הקבוע בחוזה הפיתוח, באופן יחסי לתמורה שנקבעה בחוזה הפיתוח, על ידי חישוב ההפרש בהתאם לסכום התמורה החוזית ולא על ידי עריכת שומה חדשה, כפי שנטען על ידי המשיב.

תמצית טענות הצדדים בבקשה הנוכחית -

4. המבקשתטוענת בבקשתה זו, כי המשיב לא השיב באופן מלא וברור על שאלות 3 ו-4 לשאלון שנשלח אליו על ידי המבקשת. שאלות אלו עוסקות בטענה שיש בפי המשיב לגבי הפרה מצד המבקשת של חוזה הפיתוח, והשאלות מתייחסות לפרטים לגבי ההפרה הנטענת. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המשיב השיב על שאלות 3 ו-4 יחדיו ולא נתן לכל שאלה התייחסות נפרדת כפי הנדרש, ומלינה על כך שהנציג של המשיב, אשר ענה על השאלון מטעם המשיב, מסתמך על יעוץ משפטי שניתן לו כחלק מהתשובות.
5. נוסף על כך, טוענת המבקשת כי על המשיב להעביר לעיונה את פרוטוקול הדיון של ועדת הפשרות שהתקיימה אצל המשיב ובה נדונה הצעת הפשרה בסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים. המבקשת טוענת, כי הסתמכות המשיב על טענת חיסיון מסמך שהוכן לקראת משפט, בנוגע לפרוטוקול, חסרת כל בסיס, הואיל ובין הצדדים התנהל משא ומתן במנותק מהתובענה דנן, אשר הוגשה בשלב מאוחר יותר על ידי המבקשת, ולכן - הדיון של ועדת הפשרות התקיים שלא "לקראת הליך משפטי". כמו כן, מוסיפה המבקשת כי מאחר והמשיב הינו רשות ציבורית, הרי שעל הפרוטוקול להיות גלוי ופומבי במקום שהוא רלוונטי ומהותי לעניינים נשוא התובענה.
6. המשיבמתנגד לבקשה וטוען כי השיב באופן ברור ומלא על שאלות 3 ו-4.
7. כמו כן, המשיב מתנגד לגילוי הפרוטוקול הואיל ומדובר במסמך שנערך במסגרת דיונים פנימיים שעסקו בהצעה כספית של המבקשת לשם סילוק חובה למשיב. המשיב מוסיף וטוען, כי מהנספחים שצורפו לכתב התשובה ולהמרצה, עולה בבירור כי בין הצדדים היתה התכתבות על רקע דרישות המשיב לפירעון החוב הנטען מצדו והתחייבות המבקשת לעשות כן - ולכן הפרוטוקול חוסה תחת חיסיון של "מסמך שהוכן לקראת משפט".
8. בתשובה לתגובת המשיב, טוענת המבקשת כי אין מדובר ב"דיונים פנימיים" אלא בישיבת הנהלה מן המניין של המשיב. כן מדגישה המבקשת כי באותו שלב לא היה כל צפי לקיומו של משפט אלא שהיה מדובר בשיחות בין הצדדים לצורך קידום הסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לחיזוק הדברים, מפנה המבקשת לכך כי הפקידה בידי המשיב כתב ערבות בנקאית על סך גובה החיוב (המוכחש מצדה).

דיון והכרעה-

9. לאחר בחינת הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה, מסקנתי היא כי דין הבקשה, על שני חלקיה,  להידחות - וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

התשובות לשאלות מס' 3 ו-4 בשאלון -

10. ברגיל, בבוא בית המשפט להכריע בסוגיית השאלונים עומדות לנגד עיניו שתי שאלות - שאלת הרלבנטיות ושאלת ההכבדה, לאמור :

"מצד אחד השאלון כפוף לתנאי שהשאלות תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת, אולם, מצד שני יש להראות כי השאלות אינן מכבידות מידי על הצד שכנגד. התנאי בדבר הרלבנטיות של השאלון מקבל תמיכה גם מהוראותיה של תקנה 107 הקובעת כי הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לעניין הנדון. הזכות להציג שאלות אינה מצומצמת לעובדות השנויות במחלוקת במישרין והיא חלה גם לגבי העובדות שקיומן או אי קיומן נוגע לקיום או לאי קיום של העובדות השנויות במחלוקת במישרין".

א.גורן ," סוגיות בסדר דין אזרחי" , מהדורה תשיעית (תשס"ז-2007),  עמ' 184-185.

11. אזכיר כי שתי השאלות במקרה דנן מתייחסות לטענה של המשיב לגבי הפרת הסכם הפיתוח מצד המבקשת (טענה שהועלתה על ידי המשיב בכתב התשובה שהגיש בתיק העיקרי), כאשר המבקשת דורשת לדעת איזה סעיף בהסכם הפיתוח הופר לשיטת המשיב (שאלה 3) ואיך טענת ההפרה מתיישבת עם הוראות של סעיף אחר בהסכם הפיתוח (שאלה 4). עוד אבהיר כי בתשובות, צוין מהו הסעיף אשר לכאורה הופר אך לא ניתנה תשובה מפורטת לגבי היחס שבין סעיף זה לבין הסעיף האחר.
12. לטעמי, השאלות אכן רלבנטיות למחלוקת אך מיותרות, והואיל ונמסר מספרו של הסעיף שהופר לטענת המשיב - יש להסתפק בכך. שהרי הדרישה להשוות סעיף אחד עם סעיף אחר, ולבחון אם יש סתירה בין שניהם ו/או סתירה בין האחד לבין טענת ההפרה אינה ראויה במסגרת שאלון ואינה דרושה. הנושא הינו אחד מהנושאים עליהם ייתן בהמ"ש את הדעת, ועם כל הכבוד, עמדתו של הנציג של המשיב אשר ענה על השאלון מטעם המשיב, לגבי הפרשנות הנכונה של הסעיפים - אינה חיונית והיא לא תסייע לפתרון המחלוקת בתיק זה. שני הצדדים מחזיקים בעמדה שונה לגבי הפרשנות הראויה, ובהמ"ש הוא זה אשר יאלץ להכריע בסוגיה. אם נציג פלוני של המשיב חושב כך או אחרת, אין לכך, עם כל הכבוד, חשיבות יתרה, ואין כל סיבה להפנות אליו שאלות בנדון.