החלטה בתיק המ 201375/04

1.         המשיבות 1-2 (להלן: "המשיבות"), הודיעו לבית המשפט בהודעה מיום 30.12.04, כי הן מצהירות ומתחייבות לא לבנות מעל או מתחת למקרקעין נשוא המחלוקת היינו תת חלקה 35 בחלקה 401 גוש 6498 ובשטח ההצמדה של 14 מ"ר שהוצמד ליחידות 28-35 בחלקה הנ"ל.

לטענתן, לאור הצהרה זו, ולאור טענותיהן ביחס לס' 3-9 לתובענה, הדיון בתובענה מתייתר, ואין בה עוד כל צורך מעשי.

2.         המבקש הגיב לבקשה. לטענתו, לאור ההצהרה בהודעת המשיבות, בית המשפט יכול להעתר לבקשה ולתת את הסעדים המבוקשים בס' 1-2 בה - בהסכמה. בנוסף, המבקש טען כי על בית המשפט להדרש לדיון גם ביחס לסעדים האחרים שהתבקשו בתובענה, בס' 3-9 ברישא להמרצת הפתיחה.

טענות הצדדים יידונו להלן.

3.         בס' 1 להמרצת הפתיחה, ביקש המבקש, כי  בית המשפט יצהיר כי למשיבות אין כל זכות לבנות בתוך המקרקעין נשוא התובענה, בהם יש למבקש זכות חכירה לדורות, מעליהם או מתחתיהם.

בס' 2 להמרצת הפתיחה, ביקש המבקש כי בית המשפט יצהיר כי למשיבות אין זכות לבנות בתוך "השטח המוצמד" כהגדרתו בתובענה, אין להן זכות למנוע מהמבקש להשתמש בשטח המוצמד, ועליהן להסיר את הגדר שהן הקימו על השטח המוצמד שמונעת מהמבקש גישה אליו.

4.         אני סבורה כי לאור העובדה שהמשיבות התחייבו כי הן לא יבנו מעל ומתחת למקרקעין נשוא המחלוקת, ניתן להעתר לבקשה במובן זה שיינתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות לבצע עבודות במקרקעין הנ"ל, היינו בשטח שהמבקש חכר, מעליו או מתחתיו, וכן בשטח המוצמד, מעליו ומתחתיו.

לאור צו זה, אז מתייתר הצורך לדון בשאלה האקדמית של זכויות הצדדים בשטחים הללו, כולם או חלקם, ויהיה מקום לדון בהן רק אם תתעורר בעתיד שאלה אופרטיבית, שלצורך הכרעה בה יהיה מקום לדון בזכויות הצדדים.

5.         נותרה לדיון השאלה של מניעת השימוש של המבקש בשטח המוצמד, והריסת הגדר (ס' 2 להמרצת הפתיחה)- שאלות שלגביהן לא ניתנה הסכמה של המשיבות ביחס לסעדים המבוקשים, ויש מקום לכן, בשלב זה, לקיים בהן דיון.

6.         ביחס ליתר העתירות בתובענה, אני סבורה כי יש לקבל את עמדתו של ב"כ המשיבות, ולקבוע כי יש למחוק את התובענה, באשר אין לדון בה בדרך של המרצת פתיחה, מהסיבות שיפורטו להלן.

7.         בס' 3 לתובענה, המבקש עותר כי בית המשפט יצהיר שבכניסה לשטח המוצמד ובהריסת המבנה, המשיבות פלשו למקרקעין של המבקש, והן אחראיות למלוא הנזק שנגרם לו בקשר עם הריסת המבנה.

אני סבורה כי בקשה כזו אינה ראוייה לדיון בדרך של המרצת פתיחה, ובדרך של סעד הצהרתי.

כעולה מהתובענה, המבקש מבקש כי בית המשפט יקבע כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתנהגות בלתי חוקית של המשיבות.

אם אכן נגרם נזק למבקש, עליו לתבוע את הנזק הזה (אם וכאשר יתגבש) במסגרת תביעה כספית רגילה, ואין מקום לפיצולה של התביעה לשני הליכים נפרדים שבאחד מהם תוכרע שאלת האחריות ובשני - שאלת הנזק.

לו היה בית המשפט נעתר לבקשה, הרי שניתן היה בכל תביעת נזיקין (או תביעה אחרת) להקדים ולהגיש המרצת פתיחה, בה יעתור הניזוק כי בית המשפט יכיר באחריותו של המזיק לפצותו על נזקיו, ומובן שלא לשם כך נועד ההליך של המרצת פתיחה.

8.         בס' 4 עותר המבקש כי בית המשפט יורה על סילוק ידן של המשיבות מהשטח המוצמד.

כפי שצויין לעיל, עתירה זו תוכרע  - ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת העתירה בס' 2 להמרצת הפתיחה.

בס' 5 להמרצת הפתיחה, עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי היתר הבניה אינו חוקי.

המשיבות טוענות כי מדובר בתקיפה ישירה של תוקפו של היתר הבניה, וככל שקיימת סמכות לדון בטענות מסוג זה, היא קיימת רק לבית המשפט לענינים מנהליים.