החלטה בתיק בשא 943/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבש"א 1113/05 (במסגרת תיק עיקרי ד"מ 6049/03 - בפני כב' השופטת שרה שדיאור), אשר דחתה את בקשת המבקשת ל" עיון חוזר" ול" עיכוב ביצוע" של החלטה קודמת של בית הדין בבש"א 16813/04 בה חויב בא כוחה של המבקשת בתשלום הוצאות אישיות בסך של 1,000 ש"ח.

2.      העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:

2.1.   ביום 16.12.04 ניתנה החלטת בית הדין קמא בבש"א 16813/04 ובה, בין היתר, חוייב ב"כ המבקשת בתשלום הוצאות אישיות (להלן - החלטת החיוב).

2.2.   המבקשת פנתה לבית הדין קמא בבקשה לעיין מחדש בהחלטת החיוב ולחלופין לעכב את ביצועה (בש"א 1113/05). ביום 15.2.05 נתן בית הדין קמא את החלטתה ובה דחה את הבקשה (להלן - ההחלטה בקשר לעיון מחדש) מהנימוקים הבאים:

לגבי הבקשה לעיון חוזר: קבע בית הדין כי אין לו סמכות לעיין מחדש בהחלטתו "באשר הפניה צריכה שתהיה לערכאת ערעור" וכי גם לגופו של ענין היתה הצדקה בחיובו של ב"כ המבקשת באופן אישי.

לגבי הבקשה לעיכוב ביצוע: קבע בית הדין כי נוכח סיכויי הערעור והעדר הוכחה לכך שהנזק אינו בר תיקון אין מקום להעתר לבקשה.

2.3.   ההחלטה בקשר לעיון מחדש הומצאה לב"כ המבקשת ביום 9.3.05.

2.4.   ביום 16.3.05 הגישה המבקשת, בין היתר, בקשת רשות ערעור ולחילופין בקשה להארכת מועד (בש"א 313/05). בקשות אלו התייחסו הן להחלטת החיוב והן להחלטה בקשר לעיון מחדש.

2.5.   ביום 5.6.05 נתנה כב' הרשמת גליקסמן החלטה בבקשה להארכת מועד (ההחלטה הומצאה לב"כ המבקשת ביום 9.6.05). החלק בבקשה המתייחס להחלטת החיוב נדחה; לגבי החלק בבקשה המתייחס להחלטה בקשר לעיון מחדש - קבעה הרשמת הנכבדה כי היא הוגשה בתוך המועד ולכן לא נדרשת הארכת מועד. עוד קבעה הרשמת כי בקשת רשות הערעור תרשם רק לאחר שיומצא העתק נוסף, ותשולם האגרה.

2.6.   ביום 19.6.05 - לאחר שחלף המועד ומבלי שנתבקשה אורכה - הגישה המבקשת את התגובה בהתאם להחלטת הרשמת מיום 5.6.05. ביום 22.11.05 - בעקבות בקשת המשיב להורות על מחיקת הבקשה של המבקשת - הבהירה כב' הרשמת בהחלטתה כי הואיל ולא שולמה אגרה בגין בקשת רשות הערעור על פי ההחלטה מיום 5.6.05 לא נפתח תיק בקשת רשות ערעור.

2.7.   ביום 6.12.05 הוגשה הבקשה הנוכחית להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בקשר לעיון מחדש. הפעם אגרה שולמה כדין.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   ביום 19.6.05 הוגשה הודעת המבקשת בהתאם להחלטה מיום 5.6.05. ההודעה כללה העתק הנוסף של בקשת רשות הערעור ותגובה לענין הייצוג. לענין האגרה נטען בבקשה כי להודעה הנ"ל צורפה אגרה אך בדיעבד התברר כי בשל טעות בתום לב האגרה לא שולמה בפועל.

3.2.   בקשת רשות הערעור נסבה על הטלת הוצאות אישיות על בא כוחה של המבקשת. זהו הליך חריג ביותר, ועל כן אין לחסום את הדרך לבחינת החלטה זו.

4.      המשיבים התנגדו לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   ההחלטה המקורית אשר עוררה את שלל ההליכים הנדונים, ניתנה ביום 16.12.04, כלומר- לפני יותר משנה.

4.2.   הבקשות השונות אשר הגישה המבקשת הינן בקשות מיותרות, אשר הוגשו שלא לפי הכללים.

4.3.   באת כוחו של המשיב נאלצה להגיב לכל אחת מן הבקשות ולבזבז על כך מזמנה, ללא שנפסקו הוצאות בגין הליכים אלו.

4.4.   המבקשת לא טרחה לבדוק מה עלה בגורלן של ההודעה והבקשה מיום 19.6.05, מאז מתן ההודעה הנ"ל חלפו יותר מחמישה חודשים.