החלטה בתיק בשא 9031/06

1. מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשה לביטול החלטה אשר אישרה הסכם בין המשיבים 1-2  (להלן: " המשיבים"), לבין מר אלברט אסולין וחברת א.ד. אסולין השקעות ופיננסים בע"מ.

המבקש, מר אשר ליסטר, הוא בעל שליטה לשעבר בחברת המעמיס בע"מ (להלן: "החברה").

המשיבים הם בעלי תפקיד של חברה שבפירוק.

ביום 20.12.01 עתר המבקש בבקשה למתן הוראות לבעלי התפקידים של החברה, בה התבקש בית המשפט לקבוע כי עסקת מכירת טרקטור שופל (להלן: " השופל") לחברת א.ד. אסולין השקעות ופיננסים בע"מ (להלן: " אסולין") בטלה, ולהורות להם להשיב לידי החברה את השופל.

המבקש טען באותה בקשה כי השופל נגנב ונעלם בטרם נמכר ציוד החברה, ולא נכלל במסגרת הערכת השווי שלה.

עוד נטען כי מר שמואל ליסטר, שהיה בעל שליטה בחברה, ידע היכן מצוי השופל ועשה יד אחת עם אסולין על מנת להקנות לה יתרון בעת ההתמחרות לגבי נכסי החברה, אשר נמכרו לה באותה התמחרות.

היתרון היה בכך שאסולין ידעה, בניגוד למציעים אחרים, על קיומו של השופל.

המבקש ציין כי גם המשיבים הגישו בקשה למתן הוראות כנגד אסולין להשיב את השופל, וליתן צו להעברת הבעלות בו על שם החברה או לשלם לקופת הפירוק את שוויו של השופל.

אולם, המשיבים חזרו מבקשה זו והיא נמחקה.

בית המשפט דחה את בקשת המבקש, כאשר הוא מסמיך את המבקש להגיש תביעה אזרחית על חשבונו לצורך בירור השאלה מה עלה בגורל השופל.

העתק החלטת כב' השופטת אלשייך בעניין זה צורף כנספח ב' לבקשה שבפניי.

 המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו והבקשה התקבלה, לטענת המבקש, באופן חלקי.

בית המשפט העליון הורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיחליט אם יש מקום להורות לבעלי התפקיד לעשות כל פעולה שתידרש על מנת לברר את המחלוקת בעניין השופל, מחלוקת לגביה קבע בית המשפט המחוזי כי היא אינטרס מובהק של קופת הפירוק.

לאחר שנתיים, בהן לא פעלו המשיבים על פי הוראות ביהמ"ש העליון, פנה המבקש בבקשה למתן הוראות למימוש החלטת בית המשפט העליון בבר"ע 5247/03, אשר צורפה כנספח ג' לבקשה.

בקשה זו הוגשה במסגרת בש"א 1781/06 ונקבעה על ידי לדיון במעמד הצדדים במרץ 2006.

במסגרת אותו דיון, חזר למעשה המבקש על טיעוניו וציין כי הוא משוכנע שאילו היו מביאים בפני בימ"ש או בפני הכנ"ר את העובדה כי ניתנה החלטה של בית המשפט העליון, אשר הורתה כאמור על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, לא היה ניתן אישור להסכם הפשרה.

כבר באותו דיון הפנו בעלי התפקיד לסעיפים בבקשה לאישור הסדר הפשרה (בש"א 13920/05), אשר ציינו את החלטת בית המשפט העליון (סעיף 10 לבקשה).

בעקבות אותו דיון, נקבע על ידי כי יש להגיש את הבקשה הנוכחית, שכן טיעוני המבקש הינם למעשה בגדר בקשה לביטול ההחלטה לאישור ההסדר אשר ניתנה בבש"א 13920/05 לעיל.