החלטה בתיק בשא 8767/05

1.      המבקשים הגישו בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

הבקשה הוגשה במסגרת בקשה למימוש משכנתא אשר הוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשים.

בבקשה נאמר כי לא צורף לבקשה העיקרית הסכם הלוואה נשוא כתב הערבות אשר נזכר בבקשת האכיפה, ולא צורף שטר משכנתא על פיו נוצרה התחייבות להעברת דמי שכירות לבנק.

עוד נאמר כי לא צורפו דפי חשבון ומסמכים אחרים המעידים על גובה החוב הנטען על ידי הבנק.

המבקשים טענו כי בפנייה לבנק התנה הבנק את הסכמתו להעברת העתקים מדפי החשבון בתשלום של 18 ש"ח לעמוד, למעט דפי חשבון לשנת 2005.

בתגובת הבנק נאמר כי הבקשה לא הוגשה בדרך הקבועה בתקנות.

עוד נאמר על ידי הבנק כי לאחר פניית המבקשים העביר הבנק למבקשים את מרבית המסמכים אשר התבקשו על ידו, כאשר לפנים משורת הדין הועברו המסמכים ללא חיוב  בעלות האיתור.

הבנק אישר כי דרש תשלום בגין קבלת דפי החשבון.

הבנק טען כי המבקשים לא פנו לבנק בדרישה מוקדמת לגילוי מרבית המסמכים המבוקשים על ידם במסגרת הבקשה.

הבנק ציין כי מסמכי ההלוואה אינם רלוונטיים, שכן יתרת החובה הינה בחשבון העו"ש. כך נובע גם מהחלטת בימ"ש במסגרת בקשת המבקשים למחיקת התביעה על הסף.

אין גם מחלוקת לגבי דפי החשבון ולכן לא ברור הצורך שבהם.

גם שטרי המשכנתא אשר נדרשו אינם רלוונטיים לבקשה.

מדובר בבקשה למימוש משכנתא ועל הבנק להוכיח קיומו של חוב, קיומו של שעבוד והתקיימות התנאים למימוש השעבוד.

בהחלטה מיום 9.3.05 נקבע על ידי כי הבקשה שבפניי הינה בקשה בכתב אשר נידונה על פי הבקשה, התגובה והתצהירים אשר צורפו לה. לכן, אין מקום לקיומו של הליך גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאכיפת שעבוד.

2.      במסגרת בש"א 8767/05 ביקשו המבקשים לבטל את ההחלטה בטענה כי לא ניתנה

להם האפשרות להשיב לתגובת הבנק.

לאחר שניתנה ההחלטה, הגישו המבקשים ביום 20.3.05 בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון  ולאחר מכן הומצאה להם לראשונה תגובת הבנק לבקשה אשר לא היתה בידיהם לפני הגשת הבר"ע.

הסתבר אם כן כי ההחלטה אשר ניתנה על ידי בימ"ש זה ניתנה בהסתמך על הבקשה והתגובה ואילו המבקשים היו רשאים להגיש תשובה.

לאחר שקיבלתי את תגובת הבנק ואת תשובת המבקשים לעניין ביטול ההחלטה, ביטלתי את ההחלטה. זאת מהטעם הפורמלי בלבד של אי קבלת תגובת הבנק לבקשה המקורית והעדר אפשרות להגיב עליה.