החלטה בתיק בשא 8528/05

עניינה של החלטה זו, בקשת המבקשים כי יינתן להם פטור מתשלום אגרת בית משפט.

במקביל להגשת תובענה לתשלום הסך של 39,451,037 ש"ח, עתרו המבקשים כי יינתן להם פטור מתשלום אגרת משפט.

בבקשה שמנוסחת בבוטות יתרה, העלו המבקשים שורה ארוכה של טענות כלפי המשיבים מס' 2-8, שהם בנק ועובדי הבנק, העלו טענות לגבי מצבם הכלכלי, והגיעו לכלל מסקנה, כי בנסיבות, זכאים הם לפטור מאגרת משפט.

הבקשה הועברה כמקובל לתגובת הפרקליטות, אלא שבנוסף לתגובת הפרקליטות, הומצאה לתיק בית המשפט, תגובת המשיבים מס' 2-8 לבקשה.

תגובה זו גררה את בש"א 11570/05, בה עתרו המבקשים לסילוק תגובת המשיבים  האמורים מתיק בית המשפט, באשר זאת הוגשה שלא כדין.

 עוד הוגשה תשובה לתגובת המדינה לבקשה לפטור מאגרה.

קראתי את הבקשה והתגובות וכן את הבקשה הנוספת לסילוק התגובה של הבנק ועובדיו, דומני כי ניתן להכריע בבקשה גם מבלי להתייחס לתגובת הבנק, באשר דין הבקשה להדחות.

ראשית אעיר, כי בתשובתם לתגובת המדינה, התיימרו המבקשים לתקן את שהחסירו בבקשה המקורית, קרי: פירוט מלא ונכון של נכסיהם ופירוט של הפעולות שביצעו לצורך הגעה למקורות מהם יוכלו לממן את האגרה.

מדובר במהלך לא תקין, שהרי היה על המבקשים לפרט את כל הדרוש פירוט, במסגרת הבקשה והתצהיר המקוריים, אך גם כאן, לפנים משורת הדין, אתייחס לדברים לגופם.

דין הבקשה להדחות.

לא אכביר בפירוט ההלכות השונות בנושא פטור מאגרה, הצדדים שולטים בחומר בצורה מופלאה, כל אחד מהם הביא את האסמכתאות השונות התומכות בטיעוניו, והפליא לתת סימנים בטיעוניו, על שום מה ולמה אלה מתיישבים עם ההלכות.

הכלל הבסיסי הוא , זה הנקוב בתקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות) תשמ"ח-1978, דהיינו, על המבקש להוכיח קיומה של עילה, עליו להוכיח מה רכושו, מהו רכוש משפחתו ומקורות הכנסתו בשישה חודשים שקדמו להגשת הבקשה, וכן עליו להוכיח כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום האגרה.

עיון בבקשה וכן בתגובה לתגובת המדינה, מלמד כי רב הנסתר על הגלוי בבקשה, ואין בנתונים כפי שהובאו כדי ללמד על זכאות לפטור מאגרה.

המבקשים לא צירפו דפי חשבון מלאים לתקופה של שישה חודשים שקדמו להגשת הבקשה, לא לבקשה המקורית ולא לתגובה, המבקשים אמנם ביקשו לתקן בכל הנוגע לכרטיסי האשראי, אך הסבר של ממש לשימוש המסיבי של נשותיהם בכרטיסי האשראי, תוך הוצאת סכומים ניכרים ביותר בדרך זו, לא נמצא. לא נמצא גם הסבר שיניח את דעתי, כיצד ומאיזה מקורות מומן פדיון המיטלטלין על ידי נשות המבקשים, פדיון שנועד להבטיח אי נקיטת הליכים ביחס לאותם מיטלטלין על ידי נושים.

אין הסבר לשימוש האינטנסיבי בטלפונים סלולריים, והחשבונות הלא מבוטלים כתוצאה מכך, אין הסבר לחשבונות חשמל בסכומי עתק, אין הסבר של ממש ממה בדיוק מתקיימים המבקשים אם כפי שיטתם שלהם, אין הם עובדים מזה חמש שנים ויותר.

בעניינו של המבקש מס' 3, נקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל, שהוא יכול לעבוד, אף שבעבודה שונה מזו שעבד עובר לקריסה הכלכלית (שעצם קיומה אינו שנוי ככל הנראה במחלוקת, אך השאלה היא להיקפה), ודברים דומים נקבעו גם ביחס למשיב מס' 2.

אין הסבר גם למקורות המימון לשכר טרחת פרקליטי המבקשים, שמן הסתם, אינם עובדים בחינם.

המבקש מס' 2, נסע לחו"ל לאחר אותה קריסה, וכשמצבו הכלכלי היה קשה, וההסבר שנתן בתשובתו, לפיו פנה ליהלומנים, וביקש לעבוד איתם, אף שאין בו הסבר של ממש, אינו יכול להסביר בראש ובראשונה, את מקורות המימון לנסיעה שכזו לחו"ל.

דומים הם פני הדברים גם ביחס ל"הסבר" להוצאות הגבוהות שהוציאו ומוציאות נשות המבקשים בכרטיסי אשראי.